יצחק יואל רפאלוביץ – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה}}
[[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]]
[[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]]
הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד בשנת תרי"ד{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}.
הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד לאביו ר' דוד בשנת תרי"ד{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}.
בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.}}.
בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.}}.


שורה 18: שורה 18:
ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ}}
ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ}}


בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרצ"א<ref>באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931</ref> והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.


נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]{{הערה|קונ' דברי ימי הרבנית רבקה עמוד עד הערה 172. וספר השיחות [[תרפ"א]] עמ' 9. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ' צט, באגרת מיום י"ב מנ"א תרצ"ז מכנו אדמו"ר הריי"ץ בברכת החיים.}} ויש אומרים שנפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו ובעתונות התקופה). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].


בניו: גדליה, סענדער, משה מאיר, חיים חייקל.
בניו: גדליה, סענדער, משה מאיר, חיים חייקל (נפטר כ"ז אב תש"ם). בתו מרים-סימא נישאה לאפרים פישל גאראוויץ


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==