יעקב זכריה מסקליק: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.
-ובפארבריינגען י“ט כסלו בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“
+וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.
 ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].
-אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".
+אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
+את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.
-'‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית"}}.
 כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.
@@ שורה 64: / שורה 63: @@
 המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].
+מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].
 היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.
@@ שורה 71: / שורה 72: @@
 מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".
+== כ"ד טבת ==
+כאשר ר' שמחה גורודצקי נסע בפעם הראשונה לרבי, ביקשו בני המשפחה שישאל את הרבי מה לעשות לגבי יום היארצייט מכיוון שאינם יודעים דבר על יום הסתלקותו. כאשר הציג את השאלה בפני הרבי, ענה הרבי: "איהם פעלט גארניט... ער איז שוין לאנג אין די הויכע עולמות (נוסח אחר: בגן עדן)... אויב די משפחה וויל - קען מען אפשטעלין כ"ד טבת". לו לא חסר מאומה... הוא מצוי זה כבר בעולמות העליונים (נוסח אחר: בגן עדן)... אם המשפחה רוצה - אפשר לקבוע את יום היארצייט לכ"ד טבת.
+כשבתו של ר' יעקב, מרת בלומה גלפרין, נסעה ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]], היא שאלה מדוע דווקא [[כ"ד בטבת|כ"ד טבת]] ולא [[י' בשבט|יו"ד שבט]], שזה נראה לה תאריך מתאים יותר, מכיוון שהוא קשור [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|לאדמו"ר הריי"צ]]. אחרי שהרבי השיב לה מספר תשובות, והיא עדיין לא השתכנעה בגלל הצער שנבע מהקומוניזם ועוד, פני הרבי הרצינו, הוא התרומם קצת ונשען באגרופיו על השולחן. אגרופיו השתנו מאדום ללבן ומלבן לאדום, ואז הוא אמר: "א איד וואס האט אויסגעפירט דעם אלטן רבינ'ס כוונה!" ("איך אפשר אחרת?! הרי הוא היה יהודי שנשא את כוונת [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]!")
 ==משפחתו==