מכת חושך

מכת חושך הייתה אחת מעשר המכות שהכה ה' במצרים, כחלק מההכנה ליציאת מצרים. ה' היכה את מצרים בחשיכה מוחלטת. ובעוד שהחושך היה מוחלט למצרים, לבני ישראל היה אור.

תיאור המכה

"ויט משה את ידו גו' ויהי חושך אפילה בכל ארץ מצרים שלשת ימים. לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם", במכת חושך, הייתה חושך מוחלט ששכב על ארץ מצרים למשך ששה ימים שלמים. ולאחרי שלושה ימים הראשונים שהמצריים, לא יכלו לראות, היתה שלושה ימים נוספים שלא הייתה חושך פשוט אלא היה מצב בו לא הייתה אפשרות לראות, להתנהל או אפילו להזיז.

בני ישראל במכה

במקום מושב בני ישראל בארץ גושן לא היה מכת חושך, וגם בכל מקום (אפילו שלא בארץ גושן) שהיה יהודי נכנס היה אור נכנס ומאיר לו מה שבחביות ובתיבות ובמטמוניות, אם ישראל היה נכנס לתוך בתי­הן של מצרים והיו רואין בהן כלי כסף וכלי זהב ושמלות, ואחר כך כשהיה הציווי מהקב"ה לשאול ממצרים כלי כסף ושמלות, כשבני ישראל היו שואלין להן, אם המצרי היה אומר שאין לו להשאיל, היו ישראל אומרים להן "הרי הוא במקום פלוני כלי כך וכך", באותה שעה היו המצריים אומרים אם היו אלה רוצים לשקר בנו היו נוטלין אותן בימי החושך ולא היינו מרגישין שהרי ראו אותן כבר אחר שלא נגעו חוץ מדעתנו כמו כן לא יחזיקו והיו משאילין להן.

זה היה קידוש ה' גדול שבני ישראל היו יכולם לקחת ללא רשות המצריים, אך כמובן שלא לקחו דבר בלי לשאול.

הרבי מסביר שיש חילוק בין פירו"ש רש"י למדרש האם האור של בני ישראל היה אור ניסי או טבעי, על פי רש"י האור היה טבעי.

בתוך הזמן של מכת חושך מתו ארבעה מחמישה של בני ישראל, אלו שלא האמינו בגאולת עם ישראל ממצרים, ולא רצו לצאת מגלות מצרים.

משך זמן של המכה

כל שאר עשרת המכות היו שבוע. אך מכת חושך היה ששה ימים, כי היום השביעי, היה שמור לשביעי של פסח בשבני ישראל עברו את הים סוף, ולפני קריעת ים סוף כל הלילה, היה עמוד הענן מאיר הדרך לבני ישראל, ומחשיך למצרים.

עשרת המכות
דם • צפרדע • כינים • ערוב • דבר • שחין • ברד • ארבה • חושך • בכורות