ברוך מרדכי אטינגר – הבדלי גרסאות
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ר' ברוך מרדכי נולד לרבי '''אליעזר''' ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ"א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]". מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת ה'[[תקל"ג]]}}. לאמו קראו '''לאה''', בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב. | ר' ברוך מרדכי נולד לרבי '''אליעזר''' ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ"א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]". מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת ה'[[תקל"ג]]}}. לאמו קראו '''לאה''', בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב. | ||
בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה. | בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את חיה בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה. | ||
באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כלבו]], שסיפר לו על [[אדמו"ר הזקן]]. | באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כלבו]], שסיפר לו על [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, שמואל. בניו: אלעזר (אשתו - חנה), דובער (אשתו - וויכנא). בוברויסק. | *בנו, שמואל (אשתו - מנוחה ב"ר ליב). בניו: אלעזר (אשתו - חנה), דובער (אשתו - וויכנא). בוברויסק. | ||
*בנו, מנחם מענדל (אשתו - מינדלה). ילדיו: שמואל (אשתו - חנה), חיים (אשתו - פסיה ב"ר מאיר משה שטיין), דובער, חנה, מתילדה. בוברויסק. | *בנו, מנחם מענדל (אשתו - מינדלה). בן 17 בתקע"ו. ילדיו: סענדר, שניאור זלמן ויעקב חיים נפטרו בילדותם. ילדיו: שמואל (אשתו - חנה), חיים (אשתו - פסיה ב"ר מאיר משה שטיין), דובער, חנה, מתילדה (אשת בנציון סגל מוילנה). בוברויסק. | ||
*בנו, יהודה ליב. בן 17 בתקע"ג. | |||
*בתו, לאה. בת 11 בתקע"ג. | |||
*בתו, זיסל, בת 10 בתקע"ג. | |||
*חתנו, ר' צדוק אורליק | *חתנו, ר' צדוק אורליק | ||
*נינו, ר' [[דובער אטינגר]] (ר' בערל מערקעס) | *נינו, ר' [[דובער אטינגר]] (ר' בערל מערקעס) | ||