רל"א שערים – הבדלי גרסאות

משמעות: הוספת הסבר .
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Mdafula (שיחה | תרומות)
שורה 22: שורה 22:
המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.
המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.


== תפקידם של הרל"א שערים ==
==בחסידות==
ההתייחסות העיקרית בחסידות לרל"א שערים הינה ב[[ספר התניא]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פרק א.}} ושם כתוב: "וז[[האריז"ל]] שגם בדומם ממש כמו אבנים ואפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחי' התלבשות [[אותיות הדיבור]] [[עשרה מאמרות|מעשרה מאמרו']] המחיות ומהוות את הדומם... ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אעפ"כ נמשך חיות לאבן ע"י צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ב'''רל"א שערים''' פנים ואחור כמ"ש ב[[ספר יצירה|ס' יצירה]]...".
רל"א שערים הם אותיות הרשימו המלבישות את אור הקו שאחרי הצמצום. עניינם מוסבר בהרחבה במספר מקומות בחסידות החל מדרושי רבותינו בלקוטי תורה{{הערה|בחוקותי נא ב, ד"ה להבין מבאוצ"ח בתחלתו כו' צמצם עצמו כו'.}}, במאמרי אדמו"ר האמצעי{{הערה|ויקרא חע' תתקטו}}, באור התורה להרבי הצ"צ{{הערה|להרבי הצ"צ, ורא ח"ב ע"מ חצרת}}, ב[[ספר התניא|תניא]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פרק א.}} ועוד - ועד ביאורי חסידים שדנים בזה בהרחבה במקומות רבים{{הערה|שערי עיונים בדא"ח להרב מיכאל גולומב, מדרכי ההשתלשלות לדניאל אורטובסקי ועוד.}}.


כלומר, הכוונה היא כי בכל הנבראים שבעולם הן בני-האדם והן ב"[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]", השמות בהם נקראו בלשון הקודש (הכוונה למילים המופיעות בתנ"ך, להוציא ממילים שהתחדשו והומצאו בעת האחרונה.
ולהמבואר בתניא אותיות וצירופים אלו הם שורשי חיות כל הנבראים שבכל העולמות, ועד שאפילו הנבראים הגשמיים שבעולם הזה (מ[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]), הנה השמות בהם נקראו בלשון הקודש{{הערה|היינו, בתורה ובדברי חז"ל.}} הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים.


וגם המילים שהומצאו בזמן התנ"ך, לדוגמא קריאת שמות החיות ע"י אדם, מובא בהמשך התניא כי [[אדם הראשון]] כיוון בקריאת השמות לשמם האמיתי כפי שהקב"ה רצה שיקראו וכפי שחיותם נמשכת להם ע"י החילופי אותיות מעשרה מאמרות.) הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים הן מגיעות ומתלבשות באותו נברא, ואותו נברא למעשה 'מתחייה" מאותה הקדושה ש"בעשרה המאמרות" וכך מתהווה בכל רגע. (הדוגמא שהובאה בתניא היא אבן- נכון אמנם שהמילה אבן לא מוזכרת בעשרה מאמרות, אך ע"י החילופים ותמורות האותיות [בין היתר ע"י רל"א שערים] משתלשל השער של המילה אב"ן לעולם הזה הגשמי. אז למעשה יוצא שבסופו של דבר כל חיות הבריאה משלשלת ע"י הרל"א שערים פנים ואחור.
{{ערך מורחב|ערך=[[רשימו]]}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]