פתבג המלך – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
"פת בג המלך"{{הערה|לשון הכתוב – דניאל א, ה. ועוד.}} הינו סימן לקביעות ראש השנה ביחס לפרשת וילך, דהיינו "ב"ג המלך פת וילך"{{הערה|טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. מחזור ויטרי סי' שנ. אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות. בעה"ט ר"פ וילך.}}, שכשחל ר"ה (שענינו "תמליכוני עליכם", "המלך") ביום '''ב'''' או ביום ג', "פת וילך, פת מלשון פתות אותה פתים, שמחלקים נצבים וילך לשתים"{{הערה|מג"א שם. פר"ח שם. מחזור ויטרי שם ("פת וחילק פרשת וילך, מלשון פתות אותה פתים"). אבודרהם שם.}}, שקורין פרשת נצבים בשבת שלפני ר"ה, שבת סליחות הב', ופ' וילך בשבת שלאחרי ר"ה, שבת שובה.
"פת בג המלך"{{הערה|לשון הכתוב – דניאל א, ה. ועוד. משמעות הביטוי הינה 'מזון המלך' בארמית.}} הינו סימן לקביעות [[ראש השנה]] ביחס לפרשת [[פרשת נצבים-וילך|וילך]], דהיינו "ב"ג המלך פת וילך"{{הערה|טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. מחזור ויטרי סי' שנ. אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות. בעה"ט ר"פ וילך.}}, שכשחל ראש השנה (שענינו "תמליכוני עליכם", "המלך") ביום '''ב'''' או ביום ג', אזי "פת וילך, פת מלשון פתות אותה פתים, שמחלקים נצבים וילך לשתים"{{הערה|מג"א שם. פר"ח שם. מחזור ויטרי שם ("פת וחילק פרשת וילך, מלשון פתות אותה פתים"). אבודרהם שם.}}, היינו שקוראים את פרשת [[פרשת נצבים-וילך|ניצבים]] בשבת שלפני ראש השנה, ופרשת וילך בשבת שלאחרי ראש השנה, [[שבת שובה]].


==בחסידות==
==בחסידות==


את משמעות הסימן ביאר הרבי בדבר מלכות פרשת ניצבים תנש"א:  
את משמעות הסימן ביאר הרבי ב[[דבר מלכות]] פרשת ניצבים תנש"א:  


{{ציטוט|תוכן=''''בפרשת נצבים, "אתם נצבים גו' לפני ה' אלקיכם גו' לעברך בברית ה' אלקיך וגו'" – מדובר אודות מעמדם ומצבם של ישראל מצד '''מציאותם העצמית''' (להיותם בני אברהם יצחק ויעקב) כפי שנבראו ע"י הקב"ה (לפני העבודה), כמודגש גם בהתחלת וראש הפרשה בתיבת "אתם", שמדגישים לכל לראש '''עצם מציאותם של ישראל''', ולאח"ז באים פרטי הענינים ד"נצבים היום כולכם וגו'".
{{ציטוט|תוכן=''''בפרשת נצבים, "אתם נצבים גו' לפני ה' אלקיכם גו' לעברך בברית ה' אלקיך וגו'" – מדובר אודות מעמדם ומצבם של ישראל מצד '''מציאותם העצמית''' (להיותם בני אברהם יצחק ויעקב) כפי שנבראו ע"י הקב"ה (לפני העבודה), כמודגש גם בהתחלת וראש הפרשה בתיבת "אתם", שמדגישים לכל לראש '''עצם מציאותם של ישראל''', ולאח"ז באים פרטי הענינים ד"נצבים היום כולכם וגו'".