הסתלקות אדמו"ר האמצעי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לפני הסתלקותו, רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים מספר פעמים. על שנת [[תקפ"ח]] אמר שהוא חושש ממנה, שיהיו בה גזירות עליו. בהזדמנות אחרת אמר: "כשאבי, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בגיל 54, היתה לפניו הברירה לבחור בהסתלקות או בייסורים, ובחר בייסורים; וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה". | לפני הסתלקותו, רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים מספר פעמים. על שנת [[תקפ"ח]] אמר שהוא חושש ממנה, שיהיו בה גזירות עליו. בהזדמנות אחרת אמר: "כשאבי, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בגיל 54, היתה לפניו הברירה לבחור בהסתלקות או בייסורים, ובחר בייסורים; וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה". | ||
בקיץ [[תקפ"ז]] נפוצה השמועה שאדמו"ר האמצעי עומד להלקח למאסר ב[[פטרבורג]]. לקראת הימים הנוראים שנת [[תקפ"ח]], נסע אל [[אוהל אדמו"ר הזקן|ציון אביו]] ב[[האדיטש]], ובהיותו בדרך היה מלא רוגז, ולא דרש [[מאמר חסידות|חסידות]]. בימים הנוראים התקבץ קהל רב להאדיטש, והרבי הרבה לומר בפניהם חסידות בבית המדרש שליד ציון אביו. פעם השתטח באריכות על ציון אביו, וביציאתו אמר בשמחה: "פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות". חשבו החסידים שכוונתו היא לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כפי שרצה תמיד, ושאלוהו כיצד יניח את החסידים ללא רועה. השיב הרבי: "הלוא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל ([[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא יהיה לכם לרועה נאמן"{{הערה|שם=בר|בכל זה | בקיץ [[תקפ"ז]] נפוצה השמועה שאדמו"ר האמצעי עומד להלקח למאסר ב[[פטרבורג]]. לקראת הימים הנוראים שנת [[תקפ"ח]], נסע אל [[אוהל אדמו"ר הזקן|ציון אביו]] ב[[האדיטש]], ובהיותו בדרך היה מלא רוגז, ולא דרש [[מאמר חסידות|חסידות]]. בימים הנוראים התקבץ קהל רב להאדיטש, והרבי הרבה לומר בפניהם חסידות בבית המדרש שליד ציון אביו. פעם השתטח באריכות על ציון אביו, וביציאתו אמר בשמחה: "פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות". חשבו החסידים שכוונתו היא לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כפי שרצה תמיד, ושאלוהו כיצד יניח את החסידים ללא רועה. השיב הרבי: "הלוא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל ([[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא יהיה לכם לרועה נאמן"{{הערה|שם=בר|בכל זה ראו בית רבי, פרק ו.}}. | ||
במהלך נסיעתו עבר עם בנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בעיר [[הומל]], אצל החסיד רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. אדמו"ר האמצעי דיבר אל רבי יצחק אייזיק בחריפות וב[[ביטוש|ביטושים]] שהבהילו את בנו רבי מנחם נחום, וביציאתם שאל את אביו מדוע מדבר אליו כך, והרי זה יגרום לו לבעוט ברבו. השיב הרבי: "כשתחזור לביתך, תראה כיצד הוא מבעט בי". הבן התפלא ולא הבין מדוע אומר אביו "כשתחזור", ולא "כשנחזור שנינו". לאחר ההסתלקות הובנו הדברים, כי רבי מנחם נחום נסע דרך הומיל וראה כיצד צעק רבי יצחק אייזיק בכאב על הסתלקות רבו{{הערה|סיפורים נוראים כא, א.}}. | במהלך נסיעתו עבר עם בנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בעיר [[הומל]], אצל החסיד רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. אדמו"ר האמצעי דיבר אל רבי יצחק אייזיק בחריפות וב[[ביטוש|ביטושים]] שהבהילו את בנו רבי מנחם נחום, וביציאתם שאל את אביו מדוע מדבר אליו כך, והרי זה יגרום לו לבעוט ברבו. השיב הרבי: "כשתחזור לביתך, תראה כיצד הוא מבעט בי". הבן התפלא ולא הבין מדוע אומר אביו "כשתחזור", ולא "כשנחזור שנינו". לאחר ההסתלקות הובנו הדברים, כי רבי מנחם נחום נסע דרך הומיל וראה כיצד צעק רבי יצחק אייזיק בכאב על הסתלקות רבו{{הערה|סיפורים נוראים כא, א.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בתחילת חודש כסלו היה נראה חסר חיות לגמרי, עד שהרופאים התפלאו ממה הוא חי. אחד הרופאים אמר לחבריו כי יוכלו לראות פלא, כי ברגע שירשו לו לומר חסידות, יתעורר בחיות חדשה. כך היה, והרבי קם בחיות גדולה וקרא לקבץ קהל לומר בפניהם חסידות, ואמר שיגלה להם חדשות שלא גילה מימיו. אך קודם שפתח בדברים, נפל הכובע מאחד העומדים בסמוך על ראשו של הרבי ובלבל אותו, ואז אמר שכנראה משמים לא רוצים שיגלה{{הערה|שם=בר}}. | בתחילת חודש כסלו היה נראה חסר חיות לגמרי, עד שהרופאים התפלאו ממה הוא חי. אחד הרופאים אמר לחבריו כי יוכלו לראות פלא, כי ברגע שירשו לו לומר חסידות, יתעורר בחיות חדשה. כך היה, והרבי קם בחיות גדולה וקרא לקבץ קהל לומר בפניהם חסידות, ואמר שיגלה להם חדשות שלא גילה מימיו. אך קודם שפתח בדברים, נפל הכובע מאחד העומדים בסמוך על ראשו של הרבי ובלבל אותו, ואז אמר שכנראה משמים לא רוצים שיגלה{{הערה|שם=בר}}. | ||
במקום זאת פתח ואמר: "לפני שבע שנים הייתי על ציון אבי, וראיתי קטרוג גדול על בחורי {{מונחון|שונאי ישראל|כינוי לבני ישראל בלשון סגי נהור}}, בסוד "שבע יפול צדיק וקם" הגזירה, ועל זה נתייסדה התורה הזאת" - ואמר את המאמר "להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל", המבאר את טעמה הרוחני של [[גזירת הקנטוניסטים]]{{הערה|המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/7/263.htm ע' רסג] ואילך; ואודות אמירתו | במקום זאת פתח ואמר: "לפני שבע שנים הייתי על ציון אבי, וראיתי קטרוג גדול על בחורי {{מונחון|שונאי ישראל|כינוי לבני ישראל בלשון סגי נהור}}, בסוד "שבע יפול צדיק וקם" הגזירה, ועל זה נתייסדה התורה הזאת" - ואמר את המאמר "להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל", המבאר את טעמה הרוחני של [[גזירת הקנטוניסטים]]{{הערה|המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/7/263.htm ע' רסג] ואילך; ואודות אמירתו ראו במקורות והערות למאמר, ע' ערה ואילך.}}. | ||
===ההסתלקות=== | ===ההסתלקות=== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בלילה, ליל [[ט' בכסלו]], התעלף פעמים רבות, עד שנדמה היה שאין בו רוח חיים, ונאספו קהל רב ובהם אנשי החברא קדישא. אך אז התעורר הרבי, וכאשר שאלוהו: "מדוע אדוננו מבהיל אותנו, האם לא שמעתם את קול הצעקה שהיה כאן?" השיב הרבי: "שמעתי קול קורא: מה צריכה נשמה כזו ב[[עולם הזה]]?" הרבי ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. | בלילה, ליל [[ט' בכסלו]], התעלף פעמים רבות, עד שנדמה היה שאין בו רוח חיים, ונאספו קהל רב ובהם אנשי החברא קדישא. אך אז התעורר הרבי, וכאשר שאלוהו: "מדוע אדוננו מבהיל אותנו, האם לא שמעתם את קול הצעקה שהיה כאן?" השיב הרבי: "שמעתי קול קורא: מה צריכה נשמה כזו ב[[עולם הזה]]?" הרבי ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. | ||
אז אמר הרבי שרצונו לומר חסידות, והשמחה היתה רבה, עד שחשבו כי יחזור לאיתנו. הרבי ביקש מאחד העומדים לצידו שאם יתנמנם באמירת החסידות, שיעיר אותו. אמר אז הרבי שני מאמרים על הפסוק "אחרי ה' אלקיכם תלכו", והמאמר השלישי ד"ה "זכר רב טובך" הנדפס ב[[סידור עם דא"ח]] בהרחבת הביאור יותר. באמירת המאמרים היה הרבי בהתלהבות גדולה. כמה פעמים שאל אם כבר האיר השחר. זמן קצר לפני עלות השחר, סיים הרבי את המאמר באמירת המילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים", ובמילים אלו הסתלק{{הערה|שם=בר}}{{הערה|כמה גירסאות מובאות בנוגע לרגע הסתלקותו. בהקדמת בנו רבי מנחם נחום לתורת חיים מובא כאמור בפנים, שלא הספיק לומר "חיים" בפסוק "כי עמך מקור חיים" (וכן מביא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי (לקוטי לוי יצחק - אגרות, ע' שמא). ומבאר, שהמילה "חיים" שאותה לא הספיק לומר נשלמה על ידי בנו שהדפיס את תורותיו בספר "[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]", עיין שם). ב"בית רבי" מובא שהסתלק אחר אמירת המילים "מקור חיים מחיי החיים". בסיפורים נוראים (שם) מסופר שהסתלק כאשר רצה לבאר את המשך הפסוק, "באורך נראה אור". וברשימה נוספת נכתב שדיבר על דביקות הנשמה בה' ובענין זה הזכיר את המילה "חיים" ג' פעמים. | אז אמר הרבי שרצונו לומר חסידות, והשמחה היתה רבה, עד שחשבו כי יחזור לאיתנו. הרבי ביקש מאחד העומדים לצידו שאם יתנמנם באמירת החסידות, שיעיר אותו. אמר אז הרבי שני מאמרים על הפסוק "אחרי ה' אלקיכם תלכו", והמאמר השלישי ד"ה "זכר רב טובך" הנדפס ב[[סידור עם דא"ח]] בהרחבת הביאור יותר. באמירת המאמרים היה הרבי בהתלהבות גדולה. כמה פעמים שאל אם כבר האיר השחר. זמן קצר לפני עלות השחר, סיים הרבי את המאמר באמירת המילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים", ובמילים אלו הסתלק{{הערה|שם=בר}}{{הערה|כמה גירסאות מובאות בנוגע לרגע הסתלקותו. בהקדמת בנו רבי מנחם נחום לתורת חיים מובא כאמור בפנים, שלא הספיק לומר "חיים" בפסוק "כי עמך מקור חיים" (וכן מביא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי (לקוטי לוי יצחק - אגרות, ע' שמא). ומבאר, שהמילה "חיים" שאותה לא הספיק לומר נשלמה על ידי בנו שהדפיס את תורותיו בספר "[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]", עיין שם). ב"בית רבי" מובא שהסתלק אחר אמירת המילים "מקור חיים מחיי החיים". בסיפורים נוראים (שם) מסופר שהסתלק כאשר רצה לבאר את המשך הפסוק, "באורך נראה אור". וברשימה נוספת נכתב שדיבר על דביקות הנשמה בה' ובענין זה הזכיר את המילה "חיים" ג' פעמים. ראו בנושא זה מגדל עז ע' תח ואילך, ובע' תט הערה 3.}}. | ||
==האוהל== | ==האוהל== | ||