ועידת קורוסטן – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "הרבי מלך המשיח" ב־"הרבי"
מ החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי"
 
שורה 12: שורה 12:
באותה התקופה ניהל הרבי מאבק נגד [[ועידת לנינגרד|הועידה הדתית שיזמה קהילת לנינגרד]], שמאחוריה עמדו השלטונות, והיא שימשה כלי שרת בידם להשתלט על הדת. אחד הנימוקים להתנגדותו היתה שאין הזמן מתאים לעריכת כל אסיפה דתית שתהיה. אמנם, בשונה מועידת לנינגרד בה רצו לקרוא נציגים נבחרים מכל קהילה - והיה חשש שיבחרו נציגים שאינם שומרי מצוות - הרב קיפניס יזם ועידה לרבנים יראי שמים, והרבי הריי"צ הכיר את שמותיהם מהדו"חות שקיבל משלוחיו החשאיים לווהלין, כרבנים יראי שמים. לכן, דעתו של הרבי היתה {{ציטוטון|כי באם שתהיה האסיפה הנה באפשר יהיה לעשות התעוררות ותעמולה (אגיטאציע) בשביל עניני לימוד וחיזוק הדת, והגם כאמור אשר דעתי הפרטית היא כי אין צריכה להיות גם ועידה של יראים ורבנים, ומ"מ חשבתי אשר ועידה לא תביא שום נזק, ואפשר איזה תועלת, אבל גם ממנה אפשר יהיה ליקח ראי' ע"ד ועידה כללית כמו שהיא בחפצם של חברי קהלת ליענינגראד}}{{הערה|שם=תרכט|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' תרכט.}}.
באותה התקופה ניהל הרבי מאבק נגד [[ועידת לנינגרד|הועידה הדתית שיזמה קהילת לנינגרד]], שמאחוריה עמדו השלטונות, והיא שימשה כלי שרת בידם להשתלט על הדת. אחד הנימוקים להתנגדותו היתה שאין הזמן מתאים לעריכת כל אסיפה דתית שתהיה. אמנם, בשונה מועידת לנינגרד בה רצו לקרוא נציגים נבחרים מכל קהילה - והיה חשש שיבחרו נציגים שאינם שומרי מצוות - הרב קיפניס יזם ועידה לרבנים יראי שמים, והרבי הריי"צ הכיר את שמותיהם מהדו"חות שקיבל משלוחיו החשאיים לווהלין, כרבנים יראי שמים. לכן, דעתו של הרבי היתה {{ציטוטון|כי באם שתהיה האסיפה הנה באפשר יהיה לעשות התעוררות ותעמולה (אגיטאציע) בשביל עניני לימוד וחיזוק הדת, והגם כאמור אשר דעתי הפרטית היא כי אין צריכה להיות גם ועידה של יראים ורבנים, ומ"מ חשבתי אשר ועידה לא תביא שום נזק, ואפשר איזה תועלת, אבל גם ממנה אפשר יהיה ליקח ראי' ע"ד ועידה כללית כמו שהיא בחפצם של חברי קהלת ליענינגראד}}{{הערה|שם=תרכט|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' תרכט.}}.


באותה הזדמנות קבע הרבי הריי"צ אסיפה חשאית עם הרב קיפניס אודות ועידת קורוסטן והנושאים שיעלו בה. בועידה זו השתתפו גם המיועד להיות חתנו של הרבי, [[הרבי שליט"א]] והרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]] רבה החב"די של לנינגרד. כמו כן העניק הרבי תמיכה כספית לועידה{{הערה|שם=קיפניס|1=ממכתב הרב שמואל קיפניס לרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], נדפס בספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' 66; וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=205 אוצר סיפורי חב"ד - יא, ע' 208].}}.
באותה הזדמנות קבע הרבי הריי"צ אסיפה חשאית עם הרב קיפניס אודות ועידת קורוסטן והנושאים שיעלו בה. בועידה זו השתתפו גם המיועד להיות חתנו של הרבי, [[הרבי]] והרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]] רבה החב"די של לנינגרד. כמו כן העניק הרבי תמיכה כספית לועידה{{הערה|שם=קיפניס|1=ממכתב הרב שמואל קיפניס לרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], נדפס בספר התולדות - אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' 66; וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=205 אוצר סיפורי חב"ד - יא, ע' 208].}}.


בתקופה הסמוכה פנו מקהילות שונות לרבי בשאלת היחס לועידה. הרבי השיב כי אף שהתנגד לועידת לנינגרד מפני שאין צורך באסיפות, {{ציטוטון|רק שההבדל ביניהם הוא כי זו של ליענינגראד תביא היזק רב ח"ו לבית ישראל, וזו של קארעסטען לא תביא שום תועלת לפי דעתי אבל גם לא תזיק, ובכלל הרבנים עורכי האסיפה הם יראי אלקים}}{{הערה|שם=תרכט}}.
בתקופה הסמוכה פנו מקהילות שונות לרבי בשאלת היחס לועידה. הרבי השיב כי אף שהתנגד לועידת לנינגרד מפני שאין צורך באסיפות, {{ציטוטון|רק שההבדל ביניהם הוא כי זו של ליענינגראד תביא היזק רב ח"ו לבית ישראל, וזו של קארעסטען לא תביא שום תועלת לפי דעתי אבל גם לא תזיק, ובכלל הרבנים עורכי האסיפה הם יראי אלקים}}{{הערה|שם=תרכט}}.


==הועידה==
==הועידה==
הועידה התקיימה החל מ[[י"ח בחשוון]] [[תרפ"ז]]. אף שהועידה יועדה רשמית לרבני איזור ווהלין באוקראינה, למעשה הגיעו אליה אורחים מכל רחבי ברית המועצות, ולקחו בה חלק פעיל. בין האורחים היו חסידי חב"ד - הרב [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]] מ[[רוסטוב]], הרב [[שלמה יוסף זוין]] מ[[נובוזיבקוב]], הרב [[גרשון חן]] מ[[אלכסנדריה (אוקראינה)|אלכסנדריה]]{{הערה|שם=תרכט}}, [[הרבי שליט"א]]{{הערה|שלשלת היחס מהדורת תשנ"ג.}}, הרב [[לוי גרוסמן]] מ[[קייב]], הרב [[דובער גרינפרס]] מ[[פולטבה]], הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]] מ[[ניקולייב]] ועוד{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' צ.}}.
הועידה התקיימה החל מ[[י"ח בחשוון]] [[תרפ"ז]]. אף שהועידה יועדה רשמית לרבני איזור ווהלין באוקראינה, למעשה הגיעו אליה אורחים מכל רחבי ברית המועצות, ולקחו בה חלק פעיל. בין האורחים היו חסידי חב"ד - הרב [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]] מ[[רוסטוב]], הרב [[שלמה יוסף זוין]] מ[[נובוזיבקוב]], הרב [[גרשון חן]] מ[[אלכסנדריה (אוקראינה)|אלכסנדריה]]{{הערה|שם=תרכט}}, [[הרבי]]{{הערה|שלשלת היחס מהדורת תשנ"ג.}}, הרב [[לוי גרוסמן]] מ[[קייב]], הרב [[דובער גרינפרס]] מ[[פולטבה]], הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]] מ[[ניקולייב]] ועוד{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' צ.}}.


הרב [[בן ציון שמטוב]], שהיה שלוחו של הרבי הריי"צ עוד קודם לכן לאיזור ווהלין, נשלח על ידי הרבי לועידה על מנת לפעול מאחורי הקלעים שסדר היום בועידה ייקבע רק על ידי הרבנים היראים. מאוחר יותר פירסם את זכרונותיו מהועידה{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' צא.}}.
הרב [[בן ציון שמטוב]], שהיה שלוחו של הרבי הריי"צ עוד קודם לכן לאיזור ווהלין, נשלח על ידי הרבי לועידה על מנת לפעול מאחורי הקלעים שסדר היום בועידה ייקבע רק על ידי הרבנים היראים. מאוחר יותר פירסם את זכרונותיו מהועידה{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' צא.}}.