תהלים קכ"ג – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בכותרת המזמור שב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מבואר אודות המזמור ש"המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות". | בכותרת המזמור שב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מבואר אודות המזמור ש"המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות". | ||
בספר [[ואני תפלתי]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15758&st=&pgnum=95 תפילת שחרית לשבת, עמוד 87].}} שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מבואר שנשיאת העיניים המתוארת המזמור, היא בדומה לסיפור חז"ל אודות [[נחש הנחושת]], שבתורה מסופר שכאשר בני ישראל הסתכלו עליו השפיע עליהם הדבר רפואה, ואף שהנחש העשוי מנחושת אינו ממית ואינו מחיה, כאשר בני ישראל נושאים את עיניהם כלפי מעלה במשמעות הרוחנית, ומשעבדים את ליבם לשוכן במרומים, לקב"ה, הם מתקנים את מעשיהם ואזי רואיים הם שהקב"ה ישפיע להם בכל המצטרך להם{{הערה|1=במדבר כא, ד-י. גמרא מסכת ראה השנה כט, א. מדרש רבה פרשת בשלח פכ"ה דקמ"ב ע"ב. | בספר [[ואני תפלתי]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15758&st=&pgnum=95 תפילת שחרית לשבת, עמוד 87].}} שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מבואר שנשיאת העיניים המתוארת המזמור, היא בדומה לסיפור חז"ל אודות [[נחש הנחושת]], שבתורה מסופר שכאשר בני ישראל הסתכלו עליו השפיע עליהם הדבר רפואה, ואף שהנחש העשוי מנחושת אינו ממית ואינו מחיה, כאשר בני ישראל נושאים את עיניהם כלפי מעלה במשמעות הרוחנית, ומשעבדים את ליבם לשוכן במרומים, לקב"ה, הם מתקנים את מעשיהם ואזי רואיים הם שהקב"ה ישפיע להם בכל המצטרך להם{{הערה|1=במדבר כא, ד-י. גמרא מסכת ראה השנה כט, א. מדרש רבה פרשת בשלח פכ"ה דקמ"ב ע"ב. [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/95/index.htm יהל אור על הפרק].}}. | ||
בהמשך המזמור אנו פונים לקב"ה כ[[עבד]] המתחנן לאדונו, סוג [[עבודת השם]] שמעלתה היא [[ביטול]] מוחלט, זאת בשונה מחלקים אחרים בתפילה שאנו פונים לקב"ה כבן המבקש מאביו, סוג עבודת השם שעיקר הדגש בה הוא על הקשר הנפשי של קיום התורה והמצוות בחפץ ורצון מיוחד. | בהמשך המזמור אנו פונים לקב"ה כ[[עבד]] המתחנן לאדונו, סוג [[עבודת השם]] שמעלתה היא [[ביטול]] מוחלט, זאת בשונה מחלקים אחרים בתפילה שאנו פונים לקב"ה כבן המבקש מאביו, סוג עבודת השם שעיקר הדגש בה הוא על הקשר הנפשי של קיום התורה והמצוות בחפץ ורצון מיוחד. | ||