יחודא עילאה ויחודא תתאה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
יש להעיר שעניין זה מוסבר בחסידות בשני אופנים שונים: לעיתים מוסבר שיחודא עילאה ותתאה הם שני אופני יחוד '''העולמות''' עם אלוקות{{הערה|וראה אודות זה ב[[שער היחוד והאמונה]] (מעיינותיך), עיונים לפרק ז' סעיף ב'.}} אך בערך זה מוסבר רק האופן השני, שהם שני אופני יחוד באלוקות גופא (וראה בפירוט [[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|כאן בהמשך]]). | יש להעיר שעניין זה מוסבר בחסידות בשני אופנים שונים: לעיתים מוסבר שיחודא עילאה ותתאה הם שני אופני יחוד '''העולמות''' עם אלוקות{{הערה|וראה אודות זה ב[[שער היחוד והאמונה]] (מעיינותיך), עיונים לפרק ז' סעיף ב'.}} אך בערך זה מוסבר רק האופן השני, שהם שני אופני יחוד באלוקות גופא (וראה בפירוט [[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|כאן בהמשך]]). | ||
==עניינן הכללי== | ==עניינן הכללי== | ||
המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה | המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה מושלמת. למעלה מקירוב, למעלה מדביקות{{הערה|אף על פי שנפסק להלכה ש"דבק הוי חיבור", כששני דברים דבוקים יחד הם עדיין שני דברים שונים, שכל אחד מהם מוגדר בעניינו הוא.}}, למעלה מקשר ולמעלה אפילו מהתאחדות. ב'יחוד' שני העניינים הופכים לדבר '''יחיד''' – שאינו ניתן כלל לחלוקה. | ||
למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, והדוגמה ה'קלאסית' לזה הוא ההבדל שבין אצילות לעולמות{{הערה|שם=לקו"ת ר"ה|לקו"ת דרושים לר"ה עמ' נו.}} (שהוא ההבדל בין 'עילה ועלול' לבין 'יש מאין', וכדלקמן). | למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, והדוגמה ה'קלאסית' לזה הוא ההבדל שבין אצילות לעולמות{{הערה|שם=לקו"ת ר"ה|לקו"ת דרושים לר"ה עמ' נו.}} (שהוא ההבדל בין 'עילה ועלול' לבין 'יש מאין', וכדלקמן). | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
במאמרים אחרים{{הערה|לדוגמה עטר"ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא קודש הקודשים, היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות. | במאמרים אחרים{{הערה|לדוגמה עטר"ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא קודש הקודשים, היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות. | ||
עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. | עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן. | ||
==שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות== | ==שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות== | ||
בתניא{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}} מבואר שישנו הבדל בין האופן בו נראים העולמות מצד [[זעיר אנפין|המידות]] לבין | בתניא{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}} מבואר שישנו הבדל בין האופן בו נראים העולמות מצד [[זעיר אנפין|המידות]] לבין האופן בו הם נראים מצד [[ספירת המלכות|המלכות]]: | ||
מצד המלכות, למרות שאין לנבראים 'מציאות'{{הערה|כדוגמת דמות המשתקפת לאדם במראה. אם כי ודאי שהדמות היא מציאות בפני עצמה נפרדת מהאדם המסתכל במראה, מאחר וכל 'מציאותה' תלויה באדם העומד אנו אומרים שאין לה מציאות עצמאית משל עצמה. יש להעיר ולהדגיש שעניין זה עמוק מאד, ומשל זה אינו מכוון בכל הפרטים. כדי להבין את העניין לאשורו ולעומקו יש להביא עוד כמה משלים ולהסביר עוד כמה צדדים של הנושא.}} הנה 'חשיבות' '''יש''' להם (שאם לא היה בהם צורך למה נבראו?), אבל מצד המידות (חסד וכו') אין להם גם שום חשיבות כלל{{הערה|כי מצד המידות כל מציאות העולם היא רק התפשטות '''שלהן''' של המידות.}}. | מצד המלכות, למרות שאין לנבראים 'מציאות'{{הערה|כדוגמת דמות המשתקפת לאדם במראה. אם כי ודאי שהדמות היא מציאות בפני עצמה נפרדת מהאדם המסתכל במראה, מאחר וכל 'מציאותה' תלויה באדם העומד אנו אומרים שאין לה מציאות עצמאית משל עצמה. יש להעיר ולהדגיש שעניין זה עמוק מאד, ומשל זה אינו מכוון בכל הפרטים. כדי להבין את העניין לאשורו ולעומקו יש להביא עוד כמה משלים ולהסביר עוד כמה צדדים של הנושא.}} הנה 'חשיבות' '''יש''' להם (שאם לא היה בהם צורך למה נבראו?), אבל מצד המידות (חסד וכו') אין להם גם שום חשיבות כלל{{הערה|כי מצד המידות כל מציאות העולם היא רק התפשטות '''שלהן''' של המידות.}}. | ||