דם – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מלבד הדם ה"רגיל" ישנה ב[[לב]] תמיד רביעית דם '''מצד עצמו'''{{הערה|ליקוטי תורה שיר השירים ל"א א'.}} והיא "רביעית דם שהנפש תלויה בו"{{הערה|שבת ל"א סע"ב, חולין ע"ב א'.}}. כלומר, בשונה משאר הדם (שתפקידו לחיות את האברים) הנה רביעית זו היא בשביל הלב עצמו, להיות משכן רוח החיים שבלב{{הערה|משכן הנפש הבהמית, וראה בתניא פרק ט'.}}, והיא כלי לרוח החיים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמ' קצ"ז.}}. | מלבד הדם ה"רגיל" ישנה ב[[לב]] תמיד רביעית דם '''מצד עצמו'''{{הערה|ליקוטי תורה שיר השירים ל"א א'.}} והיא "רביעית דם שהנפש תלויה בו"{{הערה|שבת ל"א סע"ב, חולין ע"ב א'.}}. כלומר, בשונה משאר הדם (שתפקידו לחיות את האברים) הנה רביעית זו היא בשביל הלב עצמו, להיות משכן רוח החיים שבלב{{הערה|משכן הנפש הבהמית, וראה בתניא פרק ט'.}}, והיא כלי לרוח החיים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמ' קצ"ז.}}. | ||
האופן בו מגיע דם ה[[נפש]] לכל ה[[אברים (בגוף)|איברים]] ומחיה אותם הוא ע"י הדם המתהווה מן המאכלים. תחילה מתעכל המאכל ומתבשל ב[[כבד]] (ששם נעשה דם ומתברר). המובחר שבדם נשלח ללב, מתאחד עם דם הנפש, ועד שנעשה '''הוא עצמו''' דם הנפש ממש{{הערה|לקוטי תורה שיה"ש אני ישנה וליבי ער קול דודי דופק.}}. בתחילה נסגר הדם בתוך הלב, ואחר כך נפתח הלב (ע"י כח שנמשך מן המוח) להמשיך הדם בכל האברים. | האופן בו מגיע דם ה[[נפש]] לכל ה[[אברים (בגוף)|איברים]] ומחיה אותם הוא ע"י הדם המתהווה מן המאכלים. תחילה מתעכל המאכל ומתבשל ב[[כבד]] (ששם נעשה דם ומתברר). המובחר שבדם נשלח ללב, מתאחד עם דם הנפש, ועד שנעשה '''הוא עצמו''' דם הנפש ממש{{הערה|לקוטי תורה שיה"ש אני ישנה וליבי ער קול דודי דופק.}}. בתחילה נסגר הדם בתוך הלב, ואחר כך נפתח הלב (ע"י כח שנמשך מן המוח) להמשיך הדם בכל האברים. ומאחר וכל הזמן [[עבודת הבירורים|מתברר]] ונשלח דם חדש מן הכבד אל הלב וכו', לכן דופק הלב תמיד בתנועה דרצוא ושוב בסגירה ופתיחה. | ||
==עניינו בעולמות== | ==עניינו בעולמות== | ||
החיות | החיות והחמימות שבה מחיה הדם את האיברים (וברוחניות, האור האלוקי המחיה את העולמות{{הערה|אוה"ת דרושים לשבועות קס"ח, ויצא 354.}}) נמשכת מהגבורות{{הערה|כי חמימות מוספת חיות וקרירות הוא העדר והסתלקות החיות.}}. שורש גבורות אלו הוא בגבורות דעתיק יומין ([[בוצינא דקרדוניתא]] שבפנימיות הכתר) המלובשות במוחא סתימאה (הבחינה העליונה שבחיצוניות הכתר{{הערה|בחיצוניות הכתר שתי בחינות כלליות: בחינה התחתונה שבו היא [[אריך אנפין]] שהוא שורש העולמות, והעליונה היא [[מוחא סתימאה]] שהיא שורש התורה.}}) שמשם עיקר המשכת החיות לכל העולמות{{הערה|כפי שמתבאר בפרק נ"ב בתניא, שחיות העולמות מעיקר השכינה מתאפשר רק ע"י התלבשותה ב[[תורה]].}}. והיינו, עניין הדם ב"עולמות" הוא, שגבורות דעתיק מתלבשות במוחא סתימאה, משם (ע"י בחינת ה"[[שערות]]" היונקות ממנו) נמשכת התורה, ועניין התורה הוא להמשיך ל[[זעיר אנפין]] (שהם העולם עצמו{{הערה|כי המידות הן כדוגמת ה"[[גוף]]", והאור האלוקי המחיה אותם הוא ה"[[נפש]]".}} את החיות האלוקית. | ||
=== טעם שנקרא '''הקב"ה''' "לב"=== | === טעם שנקרא '''הקב"ה''' "לב"=== | ||
מהפסוק "צור לבבי וחלקי אלוהים לעולם"{{הערה|תהילים ע"ג, כ"ו.}} | מהפסוק "צור לבבי וחלקי אלוהים לעולם"{{הערה|תהילים ע"ג, כ"ו.}} לומד המדרש{{הערה|שיר השירים רבה ה' ב'.}} "שנקרא הקדוש ברוך הוא '''לבן של ישראל'''. | ||
ומסבירה תורת החסידות{{הערה|לקו"ת שיה"ש ל"ד א' בד"ה "אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי כו'", ומובא גם באוה"ת יתרו תתקל"ז ובשה"ש תקי"ח-ט}}, שטעם שנקרא הקב"ה לב הוא משום שהוא מחיה את העולמות כדרך שהלב מחיה את האיברים. ובפרטות, האיברים כולם (כל אחד מהם) מקבל חיותם משלוש בחינות שבדם: | ומסבירה תורת החסידות{{הערה|לקו"ת שיה"ש ל"ד א' בד"ה "אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי כו'", ומובא גם באוה"ת יתרו תתקל"ז ובשה"ש תקי"ח-ט}}, שטעם שנקרא הקב"ה לב הוא משום שהוא מחיה את העולמות כדרך שהלב מחיה את האיברים. ובפרטות, האיברים כולם (כל אחד מהם) מקבל חיותם משלוש בחינות שבדם: | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
'''אמצעיות האיברים''' מקבלת מהדם שבלב. היינו, את הדם המובחר שולח הכבד ללב (ולא לאיברים). ולאחר שהזדכך שם זיכוך נוסף נעשה בו בחינה רוחנית, ואז הוא נשלח דרך הגידים{{הערה|למעשה דרך שני סוגי גידים: גידים הדופקים וגידי הרוח. הראשונים מקבלים את הדם מחלל השמאלי שבלב, והשניים מחלל הימני. ו"למעלה" יותר - שני חללי הלב עצמם מקבלים מהמוחין: חלל הימני מקבל מחכמה, והשמאלי מבינה.}} לכלי האמצעי שבכל איבר ואיבר. | '''אמצעיות האיברים''' מקבלת מהדם שבלב. היינו, את הדם המובחר שולח הכבד ללב (ולא לאיברים). ולאחר שהזדכך שם זיכוך נוסף נעשה בו בחינה רוחנית, ואז הוא נשלח דרך הגידים{{הערה|למעשה דרך שני סוגי גידים: גידים הדופקים וגידי הרוח. הראשונים מקבלים את הדם מחלל השמאלי שבלב, והשניים מחלל הימני. ו"למעלה" יותר - שני חללי הלב עצמם מקבלים מהמוחין: חלל הימני מקבל מחכמה, והשמאלי מבינה.}} לכלי האמצעי שבכל איבר ואיבר. | ||
'''פנימיות האיברים''' מקבלת מהמוח. הדם המזוכך ביותר שבלב נשלח למוח, שם | '''פנימיות האיברים''' מקבלת מהמוח. הדם המזוכך ביותר שבלב נשלח למוח, שם הוא מזדכך פעם שלישית ונשלח לכלי הפנימי של כל איבר. | ||
וזהו שנקרא הקדוש ברוך הוא לב, "דכמו שהלב ממשיך חיות לכל האיברים כך הנה כתיב ואתה מחיה את כלם"{{הערה|תו"א, ד"ה בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה.}}. כי כל השפעת החיות לנבראים תלויה באתערותא דלתתא (בדוגמת הדם, שמגיע "מלמטה" מהמאכלים, וע"י שהולך ומזדכך נהיה כלי להמשיך את חיות הנפש באופן פנימי יותר ויותר). | וזהו שנקרא הקדוש ברוך הוא לב, "דכמו שהלב ממשיך חיות לכל האיברים כך הנה כתיב ואתה מחיה את כלם"{{הערה|תו"א, ד"ה בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה.}}. כי כל השפעת החיות לנבראים תלויה באתערותא דלתתא (בדוגמת הדם, שמגיע "מלמטה" מהמאכלים, וע"י שהולך ומזדכך נהיה כלי להמשיך את חיות הנפש באופן פנימי יותר ויותר). | ||