דם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 מלבד הדם ה"רגיל" ישנה ב[[לב]] תמיד רביעית דם '''מצד עצמו'''{{הערה|ליקוטי תורה שיר השירים ל"א א'.}} והיא "רביעית דם שהנפש תלויה בו"{{הערה|שבת ל"א סע"ב, חולין ע"ב א'.}}. כלומר, בשונה משאר הדם (שתפקידו לחיות את האברים) הנה רביעית זו היא בשביל הלב עצמו, להיות משכן רוח החיים שבלב{{הערה|משכן הנפש הבהמית, וראה בתניא פרק ט'.}}, והיא כלי לרוח החיים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמ' קצ"ז.}}.
-האופן בו מגיע דם ה[[נפש]] לכל ה[[אברים (בגוף)|איברים]] ומחיה אותם הוא ע"י הדם המתהווה מן המאכלים. תחילה מתעכל המאכל ומתבשל ב[[כבד]] (ששם נעשה דם ומתברר). המובחר שבדם נשלח ללב, מתאחד עם דם הנפש, ועד שנעשה '''הוא עצמו''' דם הנפש ממש{{הערה|לקוטי תורה שיה"ש אני ישנה וליבי ער קול דודי דופק.}}. בתחילה נסגר הדם בתוך הלב, ואחר כך נפתח הלב (ע"י כח שנמשך מן המוח) להמשיך הדם בכל האברים.  ומאחר וכל הזמן [[עבודת הבירורים|מתברר]] ונשלח דם חדש מן הכבד אל הלב וכו', לכן דופק הלב תמיד בתנועה דרצוא ושוב בסגירה ופתיחה.
+האופן בו מגיע דם ה[[נפש]] לכל ה[[אברים (בגוף)|איברים]] ומחיה אותם הוא ע"י הדם המתהווה מן המאכלים. תחילה מתעכל המאכל ומתבשל ב[[כבד]] (ששם נעשה דם ומתברר). המובחר שבדם נשלח ללב, מתאחד עם דם הנפש, ועד שנעשה '''הוא עצמו''' דם הנפש ממש{{הערה|לקוטי תורה שיה"ש אני ישנה וליבי ער קול דודי דופק.}}. בתחילה נסגר הדם בתוך הלב, ואחר כך נפתח הלב (ע"י כח שנמשך מן המוח) להמשיך הדם בכל האברים. ומאחר וכל הזמן [[עבודת הבירורים|מתברר]] ונשלח דם חדש מן הכבד אל הלב וכו', לכן דופק הלב תמיד בתנועה דרצוא ושוב בסגירה ופתיחה.
 ==עניינו בעולמות==
-החיות  והחמימות שבה מחיה הדם את האיברים (וברוחניות, האור האלוקי המחיה את העולמות{{הערה|אוה"ת דרושים לשבועות קס"ח, ויצא 354.}}) נמשכת מהגבורות{{הערה|כי חמימות מוספת חיות וקרירות הוא העדר והסתלקות החיות.}}. שורש גבורות אלו הוא בגבורות  דעתיק יומין ([[בוצינא דקרדוניתא]] שבפנימיות הכתר) המלובשות במוחא סתימאה (הבחינה העליונה שבחיצוניות הכתר{{הערה|בחיצוניות הכתר שתי בחינות כלליות: בחינה התחתונה שבו היא [[אריך אנפין]] שהוא שורש העולמות, והעליונה היא [[מוחא סתימאה]] שהיא שורש התורה.}}) שמשם עיקר המשכת החיות לכל העולמות{{הערה|כפי שמתבאר בפרק נ"ב בתניא, שחיות העולמות מעיקר השכינה מתאפשר רק ע"י התלבשותה ב[[תורה]].}}. והיינו, עניין הדם ב"עולמות" הוא, שגבורות דעתיק מתלבשות במוחא סתימאה, משם (ע"י בחינת ה"[[שערות]]" היונקות ממנו) נמשכת התורה, ועניין התורה הוא להמשיך ל[[זעיר אנפין]] (שהם העולם עצמו{{הערה|כי המידות הן כדוגמת ה"[[גוף]]", והאור האלוקי המחיה אותם הוא ה"[[נפש]]".}} את החיות האלוקית.
+החיות והחמימות שבה מחיה הדם את האיברים (וברוחניות, האור האלוקי המחיה את העולמות{{הערה|אוה"ת דרושים לשבועות קס"ח, ויצא 354.}}) נמשכת מהגבורות{{הערה|כי חמימות מוספת חיות וקרירות הוא העדר והסתלקות החיות.}}. שורש גבורות אלו הוא בגבורות דעתיק יומין ([[בוצינא דקרדוניתא]] שבפנימיות הכתר) המלובשות במוחא סתימאה (הבחינה העליונה שבחיצוניות הכתר{{הערה|בחיצוניות הכתר שתי בחינות כלליות: בחינה התחתונה שבו היא [[אריך אנפין]] שהוא שורש העולמות, והעליונה היא [[מוחא סתימאה]] שהיא שורש התורה.}}) שמשם עיקר המשכת החיות לכל העולמות{{הערה|כפי שמתבאר בפרק נ"ב בתניא, שחיות העולמות מעיקר השכינה מתאפשר רק ע"י התלבשותה ב[[תורה]].}}. והיינו, עניין הדם ב"עולמות" הוא, שגבורות דעתיק מתלבשות במוחא סתימאה, משם (ע"י בחינת ה"[[שערות]]" היונקות ממנו) נמשכת התורה, ועניין התורה הוא להמשיך ל[[זעיר אנפין]] (שהם העולם עצמו{{הערה|כי המידות הן כדוגמת ה"[[גוף]]", והאור האלוקי המחיה אותם הוא ה"[[נפש]]".}} את החיות האלוקית.
 === טעם שנקרא '''הקב"ה''' "לב"===
-מהפסוק "צור לבבי וחלקי אלוהים לעולם"{{הערה|תהילים ע"ג, כ"ו.}}  לומד המדרש{{הערה|שיר השירים רבה ה' ב'.}} "שנקרא הקדוש ברוך הוא '''לבן של ישראל'''.
+מהפסוק "צור לבבי וחלקי אלוהים לעולם"{{הערה|תהילים ע"ג, כ"ו.}} לומד המדרש{{הערה|שיר השירים רבה ה' ב'.}} "שנקרא הקדוש ברוך הוא '''לבן של ישראל'''.
 ומסבירה תורת החסידות{{הערה|לקו"ת שיה"ש ל"ד א' בד"ה "אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי כו'", ומובא גם באוה"ת יתרו תתקל"ז ובשה"ש תקי"ח-ט}}, שטעם שנקרא הקב"ה לב הוא משום שהוא מחיה את העולמות כדרך שהלב מחיה את האיברים. ובפרטות, האיברים כולם (כל אחד מהם) מקבל חיותם משלוש בחינות שבדם:
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 '''אמצעיות האיברים''' מקבלת מהדם שבלב. היינו, את הדם המובחר שולח הכבד ללב (ולא לאיברים). ולאחר שהזדכך שם זיכוך נוסף נעשה בו בחינה רוחנית, ואז הוא נשלח דרך הגידים{{הערה|למעשה דרך שני סוגי גידים: גידים הדופקים וגידי הרוח. הראשונים מקבלים את הדם מחלל השמאלי שבלב, והשניים מחלל הימני. ו"למעלה" יותר - שני חללי הלב עצמם מקבלים מהמוחין: חלל הימני מקבל מחכמה, והשמאלי מבינה.}} לכלי האמצעי שבכל איבר ואיבר.
-'''פנימיות האיברים''' מקבלת מהמוח. הדם המזוכך ביותר שבלב נשלח למוח, שם  הוא מזדכך פעם שלישית ונשלח לכלי הפנימי של כל איבר.
+'''פנימיות האיברים''' מקבלת מהמוח. הדם המזוכך ביותר שבלב נשלח למוח, שם הוא מזדכך פעם שלישית ונשלח לכלי הפנימי של כל איבר.
 וזהו שנקרא הקדוש ברוך הוא לב, "דכמו שהלב ממשיך חיות לכל האיברים כך הנה כתיב ואתה מחיה את כלם"{{הערה|תו"א, ד"ה בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה.}}. כי כל השפעת החיות לנבראים תלויה באתערותא דלתתא (בדוגמת הדם, שמגיע "מלמטה" מהמאכלים, וע"י שהולך ומזדכך נהיה כלי להמשיך את חיות הנפש באופן פנימי יותר ויותר).