דביקה חשיקה וחפיצה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מקור לשונות האהבה נלמד במדרש{{הערה|שם=מדרש|מדרש רבה וישלח פרשה ז'.}} מפסוקים לגבי אהבתו של הקב"ה לישראל, ולהבדיל- מאהבת שכם לדינה: {{ציטוט|"אמר ריש לקיש בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה, בחשיקה ובחפיצה. '''בדביקה'''- | מקור לשונות האהבה נלמד במדרש{{הערה|שם=מדרש|מדרש רבה וישלח פרשה ז'.}} מפסוקים לגבי אהבתו של הקב"ה לישראל, ולהבדיל- מאהבת שכם לדינה: {{ציטוט|"אמר ריש לקיש בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה, בחשיקה ובחפיצה. '''בדביקה'''- "ואתם הדבקים"{{הערה|דברים ד'.}}, '''בחשיקה'''- "לא מרובכם מכל האומים חשק ה'"{{הערה|דברים ז'.}}, ו'''בחפיצה'''- "ואשרו אתכם כל הגוים"{{הערה|מלאכי ג'.}}. ואנו למדים אותה מפרשה של רשע הזה בדביקה- "ותדבק נפשו"{{הערה|בראשית ל"ד ג'.}}, בחשיקה- "שכם בני חשקה נפשו בבתכם"{{הערה|שם שם ח'.}}, בחפיצה - "כי חפץ בבת יעקב"{{הערה|שם שם י"ט.}}. ר' אבא בר אלישע מוסיף אף תרתין, באהבה ודיבור: '''באהבה''' "אהבתי אתכם"{{הערה|שם א'.}} '''בדיבור''' "דברו על לב ירושלים"{{הערה|ישעיה מ'.}}. ואנו למדים מפרשתו של רשע הזה באהבה- "ויאהב את הנערה"{{הערה|בראשית ל"ד ג.}} בדיבור- "וידבר על לב הנערה"{{הערה|שם.}}}}. | ||
== דרגות האהבה במדרגות הנפש== | == דרגות האהבה במדרגות הנפש== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ומשמעות "חפץ" היא רצון פנימי עז, שכל מגמת פניו אחת ואינו מסוגל לחשוב בדבר אחר. וכמו שכתוב בשכם "כי חפץ בבת יעקב ולא אחר הדבר"{{הערה|בראשית ל"ד י"ט.}} – שלא היה לו רצון אחר בעולם אלא רצון זה לבד, וכאילו היה מת באהבתה. | ומשמעות "חפץ" היא רצון פנימי עז, שכל מגמת פניו אחת ואינו מסוגל לחשוב בדבר אחר. וכמו שכתוב בשכם "כי חפץ בבת יעקב ולא אחר הדבר"{{הערה|בראשית ל"ד י"ט.}} – שלא היה לו רצון אחר בעולם אלא רצון זה לבד, וכאילו היה מת באהבתה. | ||
'''חיה''' הוא לנגד האהבה הנקראת "דיבור", כמו שתרגם אונקלוס "לנפש חיה"{{הערה|בראשית ב' ז'.}} – לרוח ממללא{{הערה|אוה"ת שמות ח"ז, ויקהל | '''חיה''' הוא לנגד האהבה הנקראת "דיבור", כמו שתרגם אונקלוס "לנפש חיה"{{הערה|בראשית ב' ז'.}} – לרוח ממללא{{הערה|אוה"ת שמות ח"ז, ויקהל ב'תתי}} | ||
ו'''יחידה''' היא הנקראת "אהבה"{{הערה|שם.}} ("אהבה" סתם, ללא תוספת, על דרך "כל אזוב שיש לו שם לווי פסול. אזוב - זה כשר. אזוב יון, אזוב כוחלית, אזוב רומי, אזוב מדברי – פסול"{{הערה|פרה, פי"א ז'.}}), כמו שהתבאר במדרש{{הערה|מדרש רבה על שיר השירים פרשה ג' אות טו.}} על פסוק "תוכו רצוף אהבה"{{הערה|שיר השירים ג' י'.}}. | ו'''יחידה''' היא הנקראת "אהבה"{{הערה|שם.}} ("אהבה" סתם, ללא תוספת, על דרך "כל אזוב שיש לו שם לווי פסול. אזוב - זה כשר. אזוב יון, אזוב כוחלית, אזוב רומי, אזוב מדברי – פסול"{{הערה|פרה, פי"א ז'.}}), כמו שהתבאר במדרש{{הערה|מדרש רבה על שיר השירים פרשה ג' אות טו.}} על פסוק "תוכו רצוף אהבה"{{הערה|שיר השירים ג' י'.}}. | ||