אברהם יששכר אנגלרד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (אברהם ישכר אנגלרד מראדזין הועבר לאברהם יששכר אנגלרד) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"... | בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"... | ||
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו | חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]]. | ||
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. | חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים. | בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים. | ||
הרבי התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו. | [[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו. | ||
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו הרבי, וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]]. | לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]]. | ||
[[קטגוריה:אדמור"ים]] | [[קטגוריה:אדמור"ים]] | ||
גרסה מ־13:33, 10 ביוני 2010
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין הינו האדמו"ר הששי בחסידות ראדזין.
האדמו"ר נולד בתרס"ט (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצא בפולין. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין לאדמו"ר החמישי בחסידות ראדזין. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות סוד ישרים של חסידי ראדזין בפולין, שמנתה כשבע סניפים.
בכ"ט אייר שנת תש"ב נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין בעיר וולאדובה בפולין. ותיקי החסידים מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין אל גיסו האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין, ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...
בשנת תש"ט הגיע בפעם הראשונה לארה"ב. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל אדמו"ר הריי"ץ להתברך, ואדמו"ר הריי"ץ פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת קראון הייטס שבברוקלין. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא, ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות השואה.
חסידי ראדזין בארה"ק לחצו עליו שיואיל לבוא לארה"ק ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי ראדזין, ששהו בעיקר בארה"ק. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי נחום גולדשמידט, מגדולי חסידי חב"ד בארה"ק. הוא היה היורש היחידי לבית ראדזין, הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין בעל התכלת, ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין.
בשנת תשי"ג התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.
הרבי התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין הרבי ובין האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין לארה"ק לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו הרבי, וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת לארה"ק, בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי חב"ד בעיה"ק ירושלים.