היתר עיסקא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" |
|||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
אבל בחצי של הפיקדון, בחינת [[ממלא כל עלמין]] שמה שייך שייך הענין של הפסד, שכ[[בני ישראל|ישראל]] לא עושים רצונו של [[מקומו של עולם|מקום]] (הקב"ה), אז זה גורם כביכול תשישות כוח למעלה ("צור ילדך תשי"). | אבל בחצי של הפיקדון, בחינת [[ממלא כל עלמין]] שמה שייך שייך הענין של הפסד, שכ[[בני ישראל|ישראל]] לא עושים רצונו של [[מקומו של עולם|מקום]] (הקב"ה), אז זה גורם כביכול תשישות כוח למעלה ("צור ילדך תשי"). | ||
ובאותו חצי שניהם נוטלים חצי ("פלגא עלי ופלגא עלך") כמו שמובא בגמרא<ref>תלמוד בבלי מסכת שבת פט, ב. | ובאותו חצי שניהם נוטלים חצי ("פלגא עלי ופלגא עלך") כמו שמובא בגמרא<ref>תלמוד בבלי מסכת שבת פט, ב.}} שהקב"ה אמר ל[[יצחק אבינו]] "בניך חטאו לי", אמר יצחק להקב"ה: רבונו של עולם, וכי בני הם ולא בניך?! הרי ב[[מעמד הר סיני]] הקדימו לפניך "נעשה" ל"נשמע" קראת לבני ישראל "'''בני''' בכורי ישראל"<ref>שמות ד, כב.}} ועכשיו שחטאו בני הם ולא בניך?! | ||
ועוד, כמה בעצם חטאו? הרי שנותיו של האדם הם שבעים שנה. הסר עשרים ראשונות שבדיני שמים אין עונשים עליהם (רק מגיל עשרים ומעלה) נשארו להן איפוא חמישים שנה. הסר עשרים וחמש שנה של לילות נשארו להם עשרים וחמש. הסר שתים עשרה וחצי שנים של תפילה ואכילה ושל בית הכסא, נשארו שתים עשרה וחצי שנים, אם אתה סובל את כולם ויכול לסלוח עוון של שנים אלה, מוטב, ואם לא - חצי עלי, וחצי עליך. | ועוד, כמה בעצם חטאו? הרי שנותיו של האדם הם שבעים שנה. הסר עשרים ראשונות שבדיני שמים אין עונשים עליהם (רק מגיל עשרים ומעלה) נשארו להן איפוא חמישים שנה. הסר עשרים וחמש שנה של לילות נשארו להם עשרים וחמש. הסר שתים עשרה וחצי שנים של תפילה ואכילה ושל בית הכסא, נשארו שתים עשרה וחצי שנים, אם אתה סובל את כולם ויכול לסלוח עוון של שנים אלה, מוטב, ואם לא - חצי עלי, וחצי עליך. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
שני השלישים של בני ישראל, והשליש של הקב"ה, ענינו: | שני השלישים של בני ישראל, והשליש של הקב"ה, ענינו: | ||
מובא במדרש<ref>ויק"ר ספכ"ד. וראה פי' מ"כ שם. | מובא במדרש<ref>ויק"ר ספכ"ד. וראה פי' מ"כ שם.}} משל למלך שעשו לו בני המדינה שלושה עטרות, מה עשה המלך, נטל עטרה אחת ונתן בראשו ושנים בראש בניו, כך בכל יום ויום ה([[מלאכים]] ה)עליונים מכתירים להקב"ה בשלושה קדושות, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת, ושתים בראשן של [[בני ישראל|ישראל]]. | ||
השלושה כתרים הינם - [[תורה]], [[קרבנות|עבודה]] ו[[גמילות חסדים]]<ref>ראה גם באריכות ד"ה אם כסף תלוה תרכ"ז, ד"ה טעמה תש"ח. (וראה ד"ה [https://abc770.org/article_node_5954/#_ftn3 קדושים תהיו תשמ"א]). | השלושה כתרים הינם - [[תורה]], [[קרבנות|עבודה]] ו[[גמילות חסדים]]<ref>ראה גם באריכות ד"ה אם כסף תלוה תרכ"ז, ד"ה טעמה תש"ח. (וראה ד"ה [https://abc770.org/article_node_5954/#_ftn3 קדושים תהיו תשמ"א]).}}. | ||
(שני שלישי הרווח של המקבל -) שתי הכתרים שהקדוש ברוך הוא נותן לבניו, הם, [[תורה]] ו[[גמילות חסדים]], שעניינם הם המשכה [[מלמעלה למטה]]. ו(שליש מהרווח שהנותן מקבל -) הכתר שהקב"ה נותן בראשו הוא, "עבודה" שזהו [[קרבנות|עבודת הקרבנות]], וכמו כן [[עבודת התפילה|תפילה]] (שבמקום הקרבנות, וכנגד [[קרבן תמיד|תמידים]] תקנום) הוא העלאה [[מלמטה למעלה]]<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=146 ד"ה אם כסף תלוה תרס"ה]. | (שני שלישי הרווח של המקבל -) שתי הכתרים שהקדוש ברוך הוא נותן לבניו, הם, [[תורה]] ו[[גמילות חסדים]], שעניינם הם המשכה [[מלמעלה למטה]]. ו(שליש מהרווח שהנותן מקבל -) הכתר שהקב"ה נותן בראשו הוא, "עבודה" שזהו [[קרבנות|עבודת הקרבנות]], וכמו כן [[עבודת התפילה|תפילה]] (שבמקום הקרבנות, וכנגד [[קרבן תמיד|תמידים]] תקנום) הוא העלאה [[מלמטה למעלה]]<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=146 ד"ה אם כסף תלוה תרס"ה].}}. | ||
== במכתבי הרבי == | == במכתבי הרבי == | ||
הרבי כתב להנהלת קרן גמילות חסדים שתחת נשיאותו, שקיבל ידיעה ממישהו שהרבי הפנה לו לקרן הגמילות חסדים, שלא רצה לקבל הלוואה כי היא על ידי היתר עיסקא, ולא רצה להיכנס לזה, הרבי אמר להנהלת הגמ"ח, שבעניני ריבית נוגע כל מי שיש לו עסק בזה, והיו צריכים לקבל את הסכמתו כי גם הוא נמנע מזה<ref>אגרות קודש חלק י, ע' קסה. | הרבי כתב להנהלת קרן גמילות חסדים שתחת נשיאותו, שקיבל ידיעה ממישהו שהרבי הפנה לו לקרן הגמילות חסדים, שלא רצה לקבל הלוואה כי היא על ידי היתר עיסקא, ולא רצה להיכנס לזה, הרבי אמר להנהלת הגמ"ח, שבעניני ריבית נוגע כל מי שיש לו עסק בזה, והיו צריכים לקבל את הסכמתו כי גם הוא נמנע מזה<ref>אגרות קודש חלק י, ע' קסה. | ||
ועוד הוראות בנוסח, ושיהיה דווקא כתוב על החוזה "בהתיר עיסקא", או בדף אחר בהפניה לחוזה, שחוזה פלוני שנעשה בתאריך... שבין פלוני ופלוני היא בהתיר עיסקא... ראה אגרות קודש חי"ד ע' תכד. | ועוד הוראות בנוסח, ושיהיה דווקא כתוב על החוזה "בהתיר עיסקא", או בדף אחר בהפניה לחוזה, שחוזה פלוני שנעשה בתאריך... שבין פלוני ופלוני היא בהתיר עיסקא... ראה אגרות קודש חי"ד ע' תכד.}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||