יחודא עילאה ויחודא תתאה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה מושלמת. למעלה מקירוב, למעלה מדביקות{{הערה|אף על פי שנפסק להלכה ש"דבק הוי חיבור", כששני דברים דבוקים יחד הם עדיין שני דברים שונים, שכל אחד מהם מוגדר בעניינו הוא.}}, למעלה מקשר ולמעלה אפילו מהתאחדות. ב'יחוד' שני העניינים הופכים לדבר '''יחיד''' – שאינו ניתן כלל לחלוקה. | המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה מושלמת. למעלה מקירוב, למעלה מדביקות{{הערה|אף על פי שנפסק להלכה ש"דבק הוי חיבור", כששני דברים דבוקים יחד הם עדיין שני דברים שונים, שכל אחד מהם מוגדר בעניינו הוא.}}, למעלה מקשר ולמעלה אפילו מהתאחדות. ב'יחוד' שני העניינים הופכים לדבר '''יחיד''' – שאינו ניתן כלל לחלוקה. | ||
למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, | למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, והדוגמה ה'קלאסית' לזה הוא ההבדל שבין אצילות לעולמות{{הערה|שם=לקו"ת ר"ה|לקו"ת דרושים לר"ה עמ' נו.}} (שהוא ההבדל בין 'עילה ועלול' לבין 'יש מאין', וכדלקמן). | ||
===[[אצילות]] – [[עילה ועלול]]=== | ===[[אצילות]] – [[עילה ועלול]]=== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מה שאין כן [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|בעולמות בריאה יצירה עשיה]], הדבר הפוך בדיוק. דבר ה' מתעלם בעולמות אותם הוא בורא, שופע בהם בהעלם בבחינת אין ואינו מורגש כלל. והמשל בזה הוא משכל ומידות{{הערה|ישנם בחסידות לעניין זה כמה משלים נוספים, והובא כאן דוקא זה כי הוא פשוט יותר להבנה.}}: למרות שהשכל הוא הוא המוליד את המידות, הנה אחרי שהתעוררה המידה לא מורגש בה שום עניין שכלי, מה שמורגש הוא רגש הלב בלבד, ונדמה לאדם שאין כאן אלא רגש בלבד בלא שכל כלל. | מה שאין כן [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|בעולמות בריאה יצירה עשיה]], הדבר הפוך בדיוק. דבר ה' מתעלם בעולמות אותם הוא בורא, שופע בהם בהעלם בבחינת אין ואינו מורגש כלל. והמשל בזה הוא משכל ומידות{{הערה|ישנם בחסידות לעניין זה כמה משלים נוספים, והובא כאן דוקא זה כי הוא פשוט יותר להבנה.}}: למרות שהשכל הוא הוא המוליד את המידות, הנה אחרי שהתעוררה המידה לא מורגש בה שום עניין שכלי, מה שמורגש הוא רגש הלב בלבד, ונדמה לאדם שאין כאן אלא רגש בלבד בלא שכל כלל. | ||
==מקום ארון אינו מן המידה== | ==מקום ארון אינו מן המידה== | ||
בחסידות מובאת | בחסידות מובאת הדוגמה של '[[מקום הארון אינו מן המדה]]' הן ליחודא עילאה והן ליחודא תתאה. | ||
===יחודא עילאה=== | ===יחודא עילאה=== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===יחודא תתאה=== | ===יחודא תתאה=== | ||
במאמרים אחרים{{הערה| | במאמרים אחרים{{הערה|לדוגמה עטר"ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא קודש הקודשים, היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות. | ||
עניין זה הוא | עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן. | ||
==שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות== | ==שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות== | ||