משה וישצקי – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
{{מקורות}}
[[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]
[[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]
הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ"ז בתשרי]] [[תרע"ג]] – [[י"ג בטבת]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד חב"ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי"צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] שם.
הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ"ז בתשרי]] [[תרע"ג]] – [[י"ג בטבת]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד חב"ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי"צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 9: שורה 9:


===בישיבות תומכי תמימים===
===בישיבות תומכי תמימים===
בהצעתו של החסיד ר' אשר קרביצקי, ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] בברית המועצות לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום"], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע"ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ"ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' אבא לוין.
בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום"], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע"ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ"ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].


===בעסקנות הכלל===
===בעסקנות הכלל===
בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].
בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].


בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של הרבי הריי"צ.
בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי"צ]].


באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.
באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.
שורה 24: שורה 24:
במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].
במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].


בתשניסה עם עוד כמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.
ב[[תש]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.


===המעצר===
===המעצר===
שורה 38: שורה 38:
מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.
מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.


בשנת [[תש"ל]] ב[[ערב חב"ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.
בשנת [[תש"ל]] ב[[ערב חב"ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.


את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י"ג טבת]] [[תשמ"ו]].
את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י"ג טבת]] [[תשמ"ו]].
שורה 45: שורה 45:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון תשס"ז.
*בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס"ז]].
*בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל הת"ת [[אהלי תורה כפר חב"ד]].  
*בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב"ד]].  
*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - כפר חב"ד.
*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב"ד]].
*בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]]. נפטרה ח ניסן תשס"ד.
*בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס"ד]].
*בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] נחלת הר חב"ד.
*בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - כפר חב"ד. נפטר ה שבט תשע"ז.
*בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב"ד]]. נפטר ה שבט [[תשע"ז]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}}
*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}}
*מנחם זיגלבוים, '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך
*[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==