רגל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
החיות המלובש ברגלים למטה יותר מהחיות שבגוף, והחיות שבגוף (שבו שוכן המדות שבלב, וכח המעשה שבידים), הוא למטה במדרגה יותר מהחיות שבראש (שבראש יש את כל פנימיות החיות - כח המחשבה והשכל, והחושים המעולים שבפנים ראיה שמיעה, ועוד). | החיות המלובש ברגלים למטה יותר מהחיות שבגוף, והחיות שבגוף (שבו שוכן המדות שבלב, וכח המעשה שבידים), הוא למטה במדרגה יותר מהחיות שבראש (שבראש יש את כל פנימיות החיות - כח המחשבה והשכל, והחושים המעולים שבפנים ראיה שמיעה, ועוד). | ||
הסיבה לכך היא, מפני שהמוחין שבראש מקבלים את החיות מהנפש ראשונים, ומבחינה פנימיות יותר מהנפש, ואחר כך מבחינה התחתונה שבראש נמשך לגוף, ורק אחר כך מבחינה תחתונה ממנה נמשך לרגליים, ולכן החיות שברגליים הכי נמוך{{הערה|[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ד"ה ונקדשתי פ' אמור. | הסיבה לכך היא, מפני שהמוחין שבראש מקבלים את החיות מהנפש ראשונים, ומבחינה פנימיות יותר מהנפש, ואחר כך מבחינה התחתונה שבראש נמשך לגוף, ורק אחר כך מבחינה תחתונה ממנה נמשך לרגליים, ולכן החיות שברגליים הכי נמוך{{הערה|[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] ד"ה ונקדשתי פ' אמור.}}. | ||
== רגל - בעם ישראל == | == רגל - בעם ישראל == | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
== מעלת הרגל == | == מעלת הרגל == | ||
הרגל מביאה את הראש למקום אליו רוצה הראש להגיע, אך אינו יכול להגיע אליו בעצמו. יוצא איפה, שהרגל (עם ישראל), מביאה את הראש ([[רבי|ראש בני ישראל]] - רבי), למקום אליו הרבי מצד עצמו כביכול לא יכול להגיע, ומעלהו לדרגה עליונה יותר{{הערה|[[קונטרס פורים קטן - תשנ"ב|ד"ה ואתה תצוה, קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, סה"מ מלוקט ו']]. | הרגל מביאה את הראש למקום אליו רוצה הראש להגיע, אך אינו יכול להגיע אליו בעצמו. יוצא איפה, שהרגל (עם ישראל), מביאה את הראש ([[רבי|ראש בני ישראל]] - רבי), למקום אליו הרבי מצד עצמו כביכול לא יכול להגיע, ומעלהו לדרגה עליונה יותר{{הערה|[[קונטרס פורים קטן - תשנ"ב|ד"ה ואתה תצוה, קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, סה"מ מלוקט ו']].}}. | ||
וכמו כן מעלת הרגל היא שאצלה מאיר יותר והוא כלי לרצון הנפש, ולכן הרגל יקפוץ למים רותחים, ולא הראש. | וכמו כן מעלת הרגל היא שאצלה מאיר יותר והוא כלי לרצון הנפש, ולכן הרגל יקפוץ למים רותחים, ולא הראש. | ||
זה מורה שברגל, ובעם ישראל - אצל יהודים פשוטים (ובכללות הדורות - [[עקבתא דמשיחא]]), כוח ה[[מסירות נפש]] אצלם בגילוי יותר מבעלי השכלה גדולים{{הערה|סה"מ תש"ח חג הפסח. ועוד. | זה מורה שברגל, ובעם ישראל - אצל יהודים פשוטים (ובכללות הדורות - [[עקבתא דמשיחא]]), כוח ה[[מסירות נפש]] אצלם בגילוי יותר מבעלי השכלה גדולים{{הערה|סה"מ תש"ח חג הפסח. ועוד.}}. | ||
== מצב הרגליים == | == מצב הרגליים == | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
=== יושב === | === יושב === | ||
על ידי הרגליים, כשהוא במצב של ישיבה, כל שיעור קומה של האדם נשפל. [[עולם הזה]] נקרא "הדום רגלי"{{הערה|ריש תו"א, ד"ה השמים כסאי. וד"ה זה סה"מ מלוקט ג. | על ידי הרגליים, כשהוא במצב של ישיבה, כל שיעור קומה של האדם נשפל. [[עולם הזה]] נקרא "הדום רגלי"{{הערה|ריש תו"א, ד"ה השמים כסאי. וד"ה זה סה"מ מלוקט ג.}}. | ||
=== מהלך === | === מהלך === | ||
שורה 55: | שורה 55: | ||
בקפיצה שני הרגליים מתרוממים ונעתקים מהארץ. | בקפיצה שני הרגליים מתרוממים ונעתקים מהארץ. | ||
זה מורה על עבודת ה[[תשובה]], שאין לו שום שייכות למצבו הקודם, ומעמיד את עצמו למעמד ומצב חדש לגמרי{{הערה|שובה ישראל תשל"ו. המשך וככה תרל"ז. | זה מורה על עבודת ה[[תשובה]], שאין לו שום שייכות למצבו הקודם, ומעמיד את עצמו למעמד ומצב חדש לגמרי{{הערה|שובה ישראל תשל"ו. המשך וככה תרל"ז.}}. | ||
=== ריקוד === | === ריקוד === | ||
כשאדם שמח, ה[[שמחה]] מתפשטת על לרגליים, זה מורג שהשמחה אכן חדר בו{{הערה|לקו"ש בחוקותי חל"ז. | כשאדם שמח, ה[[שמחה]] מתפשטת על לרגליים, זה מורג שהשמחה אכן חדר בו{{הערה|לקו"ש בחוקותי חל"ז.}}. | ||
אך יש גם חכמה בריקוד, וזה מורה איך חכמה יכולה לרדת ולהתלבש ברגליים. | אך יש גם חכמה בריקוד, וזה מורה איך חכמה יכולה לרדת ולהתלבש ברגליים. |
גרסה אחרונה מ־06:19, 18 בנובמבר 2024
איברי גוף האדם |
---|
מושגים כלליים |
ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
איברי הראש |
גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
איברי הגוף |
בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
גפיים |
כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
ראו גם |
אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
רגל הינה איבר בגוף עליו עומד האדם, ובעזרתו הולך האדם.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרגל אינה נחשבת מעיקר הגוף, אלא טפלה לו באופן יחסי. דבר המתבטא בין השאר בדין: עובר ירך אימו, ובפתגם ברא כרעא דאבוה.
הרגל משמשת למצוות עלייה לרגל, ויש לה הלכות נוספות בתחומים נוספים בהלכה.
רגל - הגדרה כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיות הנפש שמחיה את הגוף מתחלק (החיות המתפשט ממנה בהגוף) לשלשה חלקים א. החיות שמלובש במוחין שבראש. ב. חיות שבגוף וג. החיות שברגלים.
החיות המלובש ברגלים למטה יותר מהחיות שבגוף, והחיות שבגוף (שבו שוכן המדות שבלב, וכח המעשה שבידים), הוא למטה במדרגה יותר מהחיות שבראש (שבראש יש את כל פנימיות החיות - כח המחשבה והשכל, והחושים המעולים שבפנים ראיה שמיעה, ועוד).
הסיבה לכך היא, מפני שהמוחין שבראש מקבלים את החיות מהנפש ראשונים, ומבחינה פנימיות יותר מהנפש, ואחר כך מבחינה התחתונה שבראש נמשך לגוף, ורק אחר כך מבחינה תחתונה ממנה נמשך לרגליים, ולכן החיות שברגליים הכי נמוך[1].
רגל - בעם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל בני ישראל משולים לגוף גדול,'משה רבינו' - נשיא הדור הוא ה"ראש בני ישראל", עם ישראל, מהווים רגליו של 'משה רבינו', ועל פי היסוד הידוע כי "אתפשטותא דמשה בכל דור ודור", התפשטותו של משה רבינו הינו בכל דור ודור, בכל דור ודור קיימי ראשי העדה, עיני העדה, אך גם רגלי העדה, וחשיבותם של רגלי העדה גם היא נחוצה לעם בשלימותו.
מעלת הרגל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרגל מביאה את הראש למקום אליו רוצה הראש להגיע, אך אינו יכול להגיע אליו בעצמו. יוצא איפה, שהרגל (עם ישראל), מביאה את הראש (ראש בני ישראל - רבי), למקום אליו הרבי מצד עצמו כביכול לא יכול להגיע, ומעלהו לדרגה עליונה יותר[2].
וכמו כן מעלת הרגל היא שאצלה מאיר יותר והוא כלי לרצון הנפש, ולכן הרגל יקפוץ למים רותחים, ולא הראש.
זה מורה שברגל, ובעם ישראל - אצל יהודים פשוטים (ובכללות הדורות - עקבתא דמשיחא), כוח המסירות נפש אצלם בגילוי יותר מבעלי השכלה גדולים[3].
מצב הרגליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עומד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרגליים יכולים להיות במצב אחד, ללא תנועה ועלי' - שזה נקרא שהאדם עומד על מקומו.
אך תכליתו של האדם הוא להיות מהלך.
הגדרת עומד, כמו מלאכים שנקראים עומדים, הוא גם ואף שיש להם עליות מדרגה לדרגה, אך עלייתם היא עליות שבערך זה לזה.
יושב[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי הרגליים, כשהוא במצב של ישיבה, כל שיעור קומה של האדם נשפל. עולם הזה נקרא "הדום רגלי"[4].
מהלך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהליכה תמיד רגל אחת על הארץ. שלא כקפיצה.
נשמות ישראל נקראים מהלכים.
רץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
מורה על הליכה במהירות רבה.
מוצאים הגדרה זו הן בנוגע סור מרע ועשה טוב:
בריחה מהרע, כי ברח העם, ובורח מן העבירה.
והן בנוגע קיום מצוות - והוי רץ למצוה קלה כבחמורה.
קפיצה ודילוג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקפיצה שני הרגליים מתרוממים ונעתקים מהארץ.
זה מורה על עבודת התשובה, שאין לו שום שייכות למצבו הקודם, ומעמיד את עצמו למעמד ומצב חדש לגמרי[5].
ריקוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשאדם שמח, השמחה מתפשטת על לרגליים, זה מורג שהשמחה אכן חדר בו[6].
אך יש גם חכמה בריקוד, וזה מורה איך חכמה יכולה לרדת ולהתלבש ברגליים.
מעשה (זריקה)[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעשה של הרגליים ישנה אפילו אצל בהמה, שמתיזה צורות בהילוכה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדם | ||||
---|---|---|---|---|
תארים | אדם · איש · גבר · אנוש | |||
אברים (בגוף) | מוח · פנים · עין · אף · אוזן · פה · שיניים · שערות · זקן · מתנים · עורף · בשר · גידים · עצמות · עור · לב · כבד · רגל · ציפורניים · אברי גוף האדם (תבנית) | |||
חושים | ראייה · שמיעה · ריח · טעם · מישוש | |||
חלקי הנשמה | נפש · רוח · נשמה · חיה · יחידה · ראו גם: עצם הנשמה | |||
הנפשות | יצר הטוב · יצר הרע · נפש האלוקית · נפש הבהמית · נפש השכלית | |||
פרטים נוספים | אדם העליון · פני אדם · ירידת הנשמה לגוף · לא אדם · עולם קטן | |||
סוגי נפשות | זרע אדם · זרע בהמה |
- ↑ לקוטי תורה ד"ה ונקדשתי פ' אמור.
- ↑ ד"ה ואתה תצוה, קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, סה"מ מלוקט ו'.
- ↑ סה"מ תש"ח חג הפסח. ועוד.
- ↑ ריש תו"א, ד"ה השמים כסאי. וד"ה זה סה"מ מלוקט ג.
- ↑ שובה ישראל תשל"ו. המשך וככה תרל"ז.
- ↑ לקו"ש בחוקותי חל"ז.