וארו עם ענני שמיא – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|התאמה לסגנון חב"דפדיה}}
{{עריכה|התאמה לסגנון חב"דפדיה}}
[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|המחשה של עננים מעל [[770]], עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']]
[[קובץ:ענן.jpg|300px|ממוזער|שמאל|המחשה של עננים מעל [[770]], עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''"וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"''']]
'''"וארו עם [[ענן|ענני שמיא]]"''', נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא{{הערה|דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.</ref>.
'''"וארו עם [[ענן|ענני שמיא]]"''', נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא{{הערה|דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.}}.


==במקורות==
==במקורות==
שורה 16: שורה 16:
תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה ב[[נפש אלוקית|נפש האלקית]], "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".
תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה ב[[נפש אלוקית|נפש האלקית]], "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".


ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"{{הערה|י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.</ref>.
ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"{{הערה|י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.}}.


===בני ישראל===
===בני ישראל===
שורה 23: שורה 23:
=== בתי כנסיות ובתי מדרשות ===
=== בתי כנסיות ובתי מדרשות ===
‏‏{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל]]}}
‏‏{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל]]}}
גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל{{הערה|מגילה כט, א.</ref>.
גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל{{הערה|מגילה כט, א.}}.


==בכל שבת וראש חודש==
==בכל שבת וראש חודש==
שורה 35: שורה 35:
כשם שהיה ב[[יציאת מצרים]] [[ענני הכבוד]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}.
כשם שהיה ב[[יציאת מצרים]] [[ענני הכבוד]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}.


הסיפור שרבי חנינה בן דוסא היה רוצה להביא משהו בעליה לרגל ("ולא יראו פני ריקם"), ומצא אבן, ואחר כך נזדמנו לו חמישה אנשים, ואמרו לו שיביאו את האבן בתנאי שרק ישים אצבע קטנה, ופתאום הנה הם בבית המקדש{{הערה|אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.</ref>.
הסיפור שרבי חנינה בן דוסא היה רוצה להביא משהו בעליה לרגל ("ולא יראו פני ריקם"), ומצא אבן, ואחר כך נזדמנו לו חמישה אנשים, ואמרו לו שיביאו את האבן בתנאי שרק ישים אצבע קטנה, ופתאום הנה הם בבית המקדש{{הערה|אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.}}.


== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] ==