חמישים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מספר|שם=מספר חמישים}} | {{מספר|שם=מספר חמישים}} | ||
חמישים מורה על הגילוי הכי גדול שיהיה לעתיד לבא "'''נ'''' פלאות | חמישים מורה על הגילוי הכי גדול שיהיה לעתיד לבא "'''נ'''' פלאות{{הערה|"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו '''נפלאות'''" מיכה ז, טו.</ref>" - גילוי [[עצמות ומהות א"ס ב"ה]] - גילוי [[שער הנו"ן]] מה [[חמשים שערי בינה]]{{הערה|שיחת ש"פ שמות, ה'תשט"ז, תו"מ ע' 15. ועוד.</ref>. | ||
חמישים שנה נקראים [[עולם]]. מהזמן שלאחר הכניסה כיבוש וחלוקת [[ארץ ישראל]] עד סוף זמן [[בית המקדש הראשון]] וכמו כל [[לעתיד לבוא]] קיימו מצות ה[[יובל]], שלאחר מחזור של שבע פעמים [[שמיטה]] היה יובל. | חמישים שנה נקראים [[עולם]]. מהזמן שלאחר הכניסה כיבוש וחלוקת [[ארץ ישראל]] עד סוף זמן [[בית המקדש הראשון]] וכמו כל [[לעתיד לבוא]] קיימו מצות ה[[יובל]], שלאחר מחזור של שבע פעמים [[שמיטה]] היה יובל. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
* "ים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[חמשים שערי בינה]], כי [[ספירת הבינה|בינה]] עם ענינה ים. | * "ים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[חמשים שערי בינה]], כי [[ספירת הבינה|בינה]] עם ענינה ים. | ||
* "כל" מהפסוק | * "כל" מהפסוק{{הערה|תהילים קמה, יג.</ref> "מלכותך מלכות '''כל''' עולמים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[נ' אלפים יובלות]]. | ||
== חמישים בתורה == | == חמישים בתורה == | ||
* חמישים מכות ל[[מצרים|מצריים]] ב[[קריעת ים סוף|ים סוף]] | * חמישים מכות ל[[מצרים|מצריים]] ב[[קריעת ים סוף|ים סוף]]{{הערה|לרבי יוסי הגלילי, "מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר, ויאמרו החרטומים אל פרעה ''אצבע'' אלקים היא, ועל הים מה הוא אומר, וירא ישראל את ''היד'' הגדולה אשר עשה ה' במצרים . . כמה לקו באצבע עשר מכות, אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות.</ref>. | ||
* חמישים אמה, רוחב [[תיבת נח]]. | * חמישים אמה, רוחב [[תיבת נח]]. | ||
* חמישים יום של [[ספירת העומר]], [[מתן תורה]] היה ביום החמישים. | * חמישים יום של [[ספירת העומר]], [[מתן תורה]] היה ביום החמישים. | ||
* שרי חמישים | * שרי חמישים{{הערה|יתרו יח, כא-כה.</ref>. | ||
* חמישים אמה, גובה העץ שרצה [[המן הרשע]] לתלות את [[מרדכי היהודי]] עליו, ונתלה בו. | * חמישים אמה, גובה העץ שרצה [[המן הרשע]] לתלות את [[מרדכי היהודי]] עליו, ונתלה בו. | ||
* חמישים איש רצים לפניו. | * חמישים איש רצים לפניו. | ||
* אחד מחמישים - תרומה עין בינונית. | * אחד מחמישים - תרומה עין בינונית. | ||
* אחד מחמישים - שרצו לצאת מ[[גלות מצרים]] | * אחד מחמישים - שרצו לצאת מ[[גלות מצרים]]{{הערה|מכילתא בשליח יג, טו. נתבאר בשיחת ש"פ תזריע, ה'תשכ"ה, תו"מ ע' 241.</ref>. | ||
* מי שחייב מיתה בידי שמים מת קודם חמישים שנה. | * מי שחייב מיתה בידי שמים מת קודם חמישים שנה. | ||
* בן חמישים לעצה | * בן חמישים לעצה{{הערה|אבות פ"ה מכ"ב (ויש גירסא אחרת (בן חמישים לשיבה) ראה תקו"ז תכ"א (נו, א). מאורי אור מערכת ז אות לד.</ref>. | ||
=== אצל ה[[צמח צדק]] === | === אצל ה[[צמח צדק]] === | ||
אדמו"ר הריי"ץ סיפר | אדמו"ר הריי"ץ סיפר{{הערה|סה"ש תרצ"ו ע' 137 ואילך. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ו ס"ע קעא ואילך.</ref> אודות הצמח צדק שביום ראשון דחג השבועות הי' אצלו "אַ נגלה טיש". | ||
– הסדר היה שהרבנים ומורי הוראה שלא היו יכולים להשאיר את קהילותיהם לחג הפסח או לחג הסוכות, בגלל ריבוי השאלות כו', היו רגילים לבוא לליובאוויטש לחג השבועות. בעת הסעודה החלבית היו הרבנים מציעים בפני הצמח צדק שאלותיהם בעניני הלכה, ובמשך חמישים רגעים היה הצמח צדק משיב על כל שאלותיהם. | – הסדר היה שהרבנים ומורי הוראה שלא היו יכולים להשאיר את קהילותיהם לחג הפסח או לחג הסוכות, בגלל ריבוי השאלות כו', היו רגילים לבוא לליובאוויטש לחג השבועות. בעת הסעודה החלבית היו הרבנים מציעים בפני הצמח צדק שאלותיהם בעניני הלכה, ובמשך חמישים רגעים היה הצמח צדק משיב על כל שאלותיהם. | ||
גרסה מ־06:16, 18 בנובמבר 2024
| מספר חמישים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| {{{תמונה}}} | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחדות ועשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 0 | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 30 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 40 | 49 | 50 | 60 | 68 | 70 | 72 | 80 | 84 | 90 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאות ואלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חמישים מורה על הגילוי הכי גדול שיהיה לעתיד לבא "נ' פלאות{{הערה|"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" מיכה ז, טו.</ref>" - גילוי עצמות ומהות א"ס ב"ה - גילוי שער הנו"ן מה חמשים שערי בינה{{הערה|שיחת ש"פ שמות, ה'תשט"ז, תו"מ ע' 15. ועוד.</ref>.
חמישים שנה נקראים עולם. מהזמן שלאחר הכניסה כיבוש וחלוקת ארץ ישראל עד סוף זמן בית המקדש הראשון וכמו כל לעתיד לבוא קיימו מצות היובל, שלאחר מחזור של שבע פעמים שמיטה היה יובל.
גמטריא
- "ים" - בגימטריא חמישים, המורה על חמשים שערי בינה, כי בינה עם ענינה ים.
- "כל" מהפסוק{{הערה|תהילים קמה, יג.</ref> "מלכותך מלכות כל עולמים" - בגימטריא חמישים, המורה על נ' אלפים יובלות.
חמישים בתורה
- חמישים מכות למצריים בים סוף{{הערה|לרבי יוסי הגלילי, "מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר, ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא, ועל הים מה הוא אומר, וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים . . כמה לקו באצבע עשר מכות, אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות.</ref>.
- חמישים אמה, רוחב תיבת נח.
- חמישים יום של ספירת העומר, מתן תורה היה ביום החמישים.
- שרי חמישים{{הערה|יתרו יח, כא-כה.</ref>.
- חמישים אמה, גובה העץ שרצה המן הרשע לתלות את מרדכי היהודי עליו, ונתלה בו.
- חמישים איש רצים לפניו.
- אחד מחמישים - תרומה עין בינונית.
- אחד מחמישים - שרצו לצאת מגלות מצרים{{הערה|מכילתא בשליח יג, טו. נתבאר בשיחת ש"פ תזריע, ה'תשכ"ה, תו"מ ע' 241.</ref>.
- מי שחייב מיתה בידי שמים מת קודם חמישים שנה.
- בן חמישים לעצה{{הערה|אבות פ"ה מכ"ב (ויש גירסא אחרת (בן חמישים לשיבה) ראה תקו"ז תכ"א (נו, א). מאורי אור מערכת ז אות לד.</ref>.
אצל הצמח צדק
אדמו"ר הריי"ץ סיפר{{הערה|סה"ש תרצ"ו ע' 137 ואילך. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ו ס"ע קעא ואילך.</ref> אודות הצמח צדק שביום ראשון דחג השבועות הי' אצלו "אַ נגלה טיש".
– הסדר היה שהרבנים ומורי הוראה שלא היו יכולים להשאיר את קהילותיהם לחג הפסח או לחג הסוכות, בגלל ריבוי השאלות כו', היו רגילים לבוא לליובאוויטש לחג השבועות. בעת הסעודה החלבית היו הרבנים מציעים בפני הצמח צדק שאלותיהם בעניני הלכה, ובמשך חמישים רגעים היה הצמח צדק משיב על כל שאלותיהם.