סכך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== בהלכה == | == בהלכה == | ||
"בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו" | "בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו"{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] או"ח סתרכ"ה.</ref>. | ||
[[צל|צלתה]] מרובה מ[[חמה|חמתה]] - הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה | [[צל|צלתה]] מרובה מ[[חמה|חמתה]] - הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה{{הערה|לקוטי שיחות חל"ב ע' 145, מבואר שע"פ הלכה כש"צלתה למעלה היא מרובה מחמתה" אף על פי שלמטה אין צלתה מרובה מחמתה, כשרה משום ש"זה סכך גמור", כיון שעיקר גדר הסוכה הוא זה שהסוכה (היינו הסכך) "עשוי' לצל".</ref>. | ||
יש להשאיר מקום בסכך שיהיה אפשר לאות את ה[[כוכבים]] | יש להשאיר מקום בסכך שיהיה אפשר לאות את ה[[כוכבים]]{{הערה|ירושלמי סוכה פ"ב ה"ג.</ref>. | ||
הסכך צריך להיות מגידולי קרקע - פוסלת דגן. | הסכך צריך להיות מגידולי קרקע - פוסלת דגן. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ולכן צריכים הכוכבים להיות נראים מתוכה, כי זה מורה על ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות, בחי' עתיק. | ולכן צריכים הכוכבים להיות נראים מתוכה, כי זה מורה על ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות, בחי' עתיק. | ||
וענין זה מרומז גם בענין הכוכבים בגשמיות, דאף שהכוכבים נראים קטנים, אבל באמת ישנם כוכבים שגדולים יותר מהירח ואפילו מהשמש, שהשמש וירח, לפי שהם בקירוב יותר נראים הם בגודל, והכוכבים להיותם מרחוק הם נראים כנקודות. והענין בזה, שהכוכבים הם בבחי' מקיף הרחוק שבא בבחי' נקודה דוקא | וענין זה מרומז גם בענין הכוכבים בגשמיות, דאף שהכוכבים נראים קטנים, אבל באמת ישנם כוכבים שגדולים יותר מהירח ואפילו מהשמש, שהשמש וירח, לפי שהם בקירוב יותר נראים הם בגודל, והכוכבים להיותם מרחוק הם נראים כנקודות. והענין בזה, שהכוכבים הם בבחי' מקיף הרחוק שבא בבחי' נקודה דוקא{{הערה|ד"ה סוכה שחמתה תשי"ד. וש"נ.</ref>. | ||
=== פסולת דגן === | === פסולת דגן === | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
{{הערה|לקוטי לוי"צ.</ref>. | |||
== אצל רבותינו נשיאינו == | == אצל רבותינו נשיאינו == | ||
[[מנהג חב"ד]] להרבות בסכך | [[מנהג חב"ד]] להרבות בסכך{{הערה|ספר המנהגים חב"ד ע' 65. וראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רסו. וש"נ.</ref>. | ||
[[אייזיק מהאמיל|ר' אייזיק מהאמיל]] סיפר, שפעם עשה סוכה עבור [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]], והורה לו שיוסיף סכך עוד עוד ועוד (נאָך און נאָך און נאָך) | [[אייזיק מהאמיל|ר' אייזיק מהאמיל]] סיפר, שפעם עשה סוכה עבור [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]], והורה לו שיוסיף סכך עוד עוד ועוד (נאָך און נאָך און נאָך){{הערה|ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות ה'תשכ"א, תו"מ ע' 38. </ref>. {{זמן שמחתנו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
גרסה מ־06:14, 18 בנובמבר 2024
סכך הוא מה שמכסים איתו את הסוכה, הסוכה נקראת "סוכה" על שם ה"סכך" - הסכך צריך להיות מגידולי קרקע בדווקא. הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה.
בהלכה
"בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו"{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או"ח סתרכ"ה.</ref>.
צלתה מרובה מחמתה - הסכך צריך לכסות את רוב שטח הסוכה{{הערה|לקוטי שיחות חל"ב ע' 145, מבואר שע"פ הלכה כש"צלתה למעלה היא מרובה מחמתה" אף על פי שלמטה אין צלתה מרובה מחמתה, כשרה משום ש"זה סכך גמור", כיון שעיקר גדר הסוכה הוא זה שהסוכה (היינו הסכך) "עשוי' לצל".</ref>.
יש להשאיר מקום בסכך שיהיה אפשר לאות את הכוכבים{{הערה|ירושלמי סוכה פ"ב ה"ג.</ref>.
הסכך צריך להיות מגידולי קרקע - פוסלת דגן.
בחסידות
כל הענינים של סוכות ממשיכים בגלוי את מה שהיה בהעלם בראש השנה ויום הכיפורים.
תקיעת שופר
"סכך" מצורף משלושה אותיות: ס בגימטריא שישים - רמז לששים תקיעות שתוקעים בראש השנה. כ בגימטריא עשרים רמז לעשרים שברים שתוקעים, וך בגימטריא עשרים - כנגד עשרים התרועות שתוקעים בראש השנה.
מענן הקטורת
מבואר בחסידות שסכך הסוכה נמשכים מענן הקטורת, של העבודת הכהן גדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים.
צלתה מרובה
הטעם הפנימי לזה שסוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה, הוא, כי חמה הוא רומז לשם הוי"ה, כמו שכתוב "כי שמש ומגן הוי' אלקים", שכשם שכדי שאור השמש יאיר ויתקבל בעולם הרי זה על ידי המגן דוקא, כמו כן הוא למעלה, שבכדי שאור הוי' יאיר ויתקבל בנבראים הרי זה על ידי שם אלקים דוקא, כי הנבראים אינם יכולים לקבל את האור האלקי דשם הוי' כי אם על ידי ההעלם של שם אלקים דוקא, אלא שהעלם זה הוא העלם של הגילוי, ועל ידי זה אי אפשר להיות המשכת בחי' סתימו דכל סתימין, ולכן סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה, אלא ההמשכה היא ע"י ענין הצל דוקא, שהוא העלם לגמרי, הנה עי"ז נמשך בחי' סתימו דכל סתימין, ישת חושך סתרו.
וטעם הפנימי למה צריך להיות כוכבים נראים מתוכה, הוא, כי השמש וירח הם מרקיע הרביעי, והכוכבים הם מרקיע השמיני, ורקיע השמיני אינו בהחשבון של הרקיעים, כי שבעה הרקיעים הם רומזים על השתלשלות, ורקיע השמיני הוא למעלה מהשתלשלות ( - ספירת הבינה שבה מתגלה עתיק).
ולכן צריכים הכוכבים להיות נראים מתוכה, כי זה מורה על ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות, בחי' עתיק.
וענין זה מרומז גם בענין הכוכבים בגשמיות, דאף שהכוכבים נראים קטנים, אבל באמת ישנם כוכבים שגדולים יותר מהירח ואפילו מהשמש, שהשמש וירח, לפי שהם בקירוב יותר נראים הם בגודל, והכוכבים להיותם מרחוק הם נראים כנקודות. והענין בזה, שהכוכבים הם בבחי' מקיף הרחוק שבא בבחי' נקודה דוקא{{הערה|ד"ה סוכה שחמתה תשי"ד. וש"נ.</ref>.
פסולת דגן
{{הערה|לקוטי לוי"צ.</ref>.
אצל רבותינו נשיאינו
מנהג חב"ד להרבות בסכך{{הערה|ספר המנהגים חב"ד ע' 65. וראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רסו. וש"נ.</ref>.
ר' אייזיק מהאמיל סיפר, שפעם עשה סוכה עבור רבינו הזקן, והורה לו שיוסיף סכך עוד עוד ועוד (נאָך און נאָך און נאָך){{הערה|ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות ה'תשכ"א, תו"מ ע' 38. </ref>.
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |