רגיג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''רגיג''' היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין. ==מקור המילה== את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות{{הערה|דברים ה יח.}} מתרגם אונקלוס "לא '''תירוג'''", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה{{הערה|בראשית ב ט.}} שמתרגם אונקלוס "'''דמרגג''' למח...") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
הרבי הצמח צדק{{הערה|באוה"ת דברים עמ' ב'קנז}} מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג{{הערה|בספרו דרך חיים על פרקי אבות, פרק ד' משנה כ"א.}} ש"אתרוג" גם הוא מלשון תענוג, כי עניינו הוא "עטרת יסוד" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"עץ החיים" ו"עץ הדעת") שהתחדש | הרבי הצמח צדק{{הערה|באוה"ת דברים עמ' ב'קנז}} מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג{{הערה|בספרו דרך חיים על פרקי אבות, פרק ד' משנה כ"א.}} ש"[[אתרוג]]" גם הוא מלשון [[תענוג]], כי עניינו הוא "עטרת [[יסוד]]" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"[[עץ החיים]]" ו"[[עץ הדעת]]") שהתחדש ב[[ראש השנה]] באופן של העלם (בכסה), נמשך ע"י ה[[אתרוג]] ביום הראשון של סוכות בכנסת ישראל בגילוי. | ||
וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו{{הערה|ש"פ נח תשמ"ג.}}), ברצותו להדגיש את גודל התענוג | וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו{{הערה|ש"פ נח תשמ"ג.}}), ברצותו להדגיש את גודל התענוג ד[[שבת]] (ודרגתו הגבוהה) מוסיף בסוגריים הסברה שתענוג הוא "רגיג". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
גרסה מ־07:08, 3 בנובמבר 2024
רגיג היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין.
מקור המילה
את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות[1] מתרגם אונקלוס "לא תירוג", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה[2] שמתרגם אונקלוס "דמרגג למחזי", וכן מפרש התרגום בכמה מקומות נוספים כמו כלתה לתשועתך נפשי[3] "רגיגת לפורקנך נפשי", ועוד.
בתורת החסידות
הרבי הצמח צדק[4] מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג[5] ש"אתרוג" גם הוא מלשון תענוג, כי עניינו הוא "עטרת יסוד" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"עץ החיים" ו"עץ הדעת") שהתחדש בראש השנה באופן של העלם (בכסה), נמשך ע"י האתרוג ביום הראשון של סוכות בכנסת ישראל בגילוי. וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו[6]), ברצותו להדגיש את גודל התענוג דשבת (ודרגתו הגבוהה) מוסיף בסוגריים הסברה שתענוג הוא "רגיג".