אבק עפר ואפר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
במקומות אחרים מוסבר באופן קצת שונה, שעפר הוא בקדושה ואבק ואפר בקליפות{{הערה|לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.}}. וההכרח (לביאור זה) לומר שהם שני דברים, כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר{{הערה|וירא י"ח כ"ז.}}, ואם הם אחד למה כפל הלשון? אלא שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר{{הערה|מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר{{הערה|רמבם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.}}.}}. | במקומות אחרים מוסבר באופן קצת שונה, שעפר הוא בקדושה ואבק ואפר בקליפות{{הערה|לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.}}. וההכרח (לביאור זה) לומר שהם שני דברים, כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר{{הערה|וירא י"ח כ"ז.}}, ואם הם אחד למה כפל הלשון? אלא שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר{{הערה|מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר{{הערה|רמבם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.}}.}}. | ||
ועניינם בעבודה (על פי ביאור זה) מוסבר על פי פירוש רז"ל לפסוק "ויאבק איש עמו"{{הערה|בראשית ל"ב כ"ה.}} – ש"העלו אבק עד כסא הכבוד"{{הערה|חולין צ"א א'.}} ופירש בזהר{{הערה|וישלח, דף ק"ע.}} "אבק - מה דאשתאר מנורא כו'" שהוא אפר שאינו מצמיח כמו עפר והוא בחי' מלכות דנוגה דקליפה{{הערה|אוה"ת בלק תתק"כ.}} והעלו אבק עד כסא הכבוד - שבירר והעלה מלכות דקליפה שיוכלל בביטול לבחינת מלכות דאצילות (שהוא בחינת כסא הכבוד{{הערה|תו"א וישלח כ"ד.}}). | ועניינם בעבודה (על פי ביאור זה) מוסבר על פי פירוש רז"ל לפסוק "ויאבק איש עמו"{{הערה|בראשית ל"ב כ"ה.}} – ש"העלו אבק עד כסא הכבוד"{{הערה|חולין צ"א א'.}} ופירש בזהר{{הערה|וישלח, דף ק"ע.}} "אבק - מה דאשתאר מנורא כו'" שהוא אפר שאינו מצמיח כמו עפר והוא בחי' מלכות דנוגה דקליפה{{הערה|אוה"ת בלק תתק"כ, אוה"ת חוקת תקע"א.}} והעלו אבק עד כסא הכבוד - שבירר והעלה מלכות דקליפה שיוכלל בביטול לבחינת מלכות דאצילות (שהוא בחינת כסא הכבוד{{הערה|תו"א וישלח כ"ד.}}). | ||
ובעבודה: אבק ואפר הם העצבות המגיעה מגסות (שמצד יצר הרע), וענוה ושמחה הן העפר - ביטול שממנו נמשך השמחה. וכמו שכתוב "ויספו ענוים בה' שמחה"{{הערה|ישעיהו כ"ט י"ט.}} ועל זה נאמר נאמר "בכל עצב יהי' מותר"{{הערה|משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.}}, היינו, על דרך "היתרון האור מן החושך"{{הערה|קהלת ב' י"ג.}} שצריך להפוך העצבות דקליפה לענוה ושפלות וביטול דקדושה. והוא עניין "וייצר" - בשני יודי"ן, שברא את האדם בשני יצרים, שמבחינת אפר ועפר נתהווה יצר טוב ויצר הרע. | ובעבודה: אבק ואפר הם העצבות המגיעה מגסות (שמצד יצר הרע), וענוה ושמחה הן העפר - ביטול שממנו נמשך השמחה. וכמו שכתוב "ויספו ענוים בה' שמחה"{{הערה|ישעיהו כ"ט י"ט.}} ועל זה נאמר נאמר "בכל עצב יהי' מותר"{{הערה|משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.}}, היינו, על דרך "היתרון האור מן החושך"{{הערה|קהלת ב' י"ג.}} שצריך להפוך העצבות דקליפה לענוה ושפלות וביטול דקדושה. והוא עניין "וייצר" - בשני יודי"ן, שברא את האדם בשני יצרים, שמבחינת אפר ועפר נתהווה יצר טוב ויצר הרע. | ||