תומכי תמימים באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
{{ישיבה|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע
|שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע
|תמונה=בש בוגרים.jpg
|תמונה=בש בוגרים.jpg
|כתובית=שבת אחדות לבוגרי הישיבה
|כתובית=שבת אחדות לבוגרי הישיבה
שורה 7: שורה 6:
|מיקום=רח' מורדי הגטאות 14 [[באר שבע]]
|מיקום=רח' מורדי הגטאות 14 [[באר שבע]]
|ראש מוסדות הישיבה=הרב [[ירמיהו קאליפא]]
|ראש מוסדות הישיבה=הרב [[ירמיהו קאליפא]]
|מספר תלמידים= 35
|מספר תלמידים= 4
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש
}}
}}

גרסה אחרונה מ־13:11, 15 באוקטובר 2024

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע

שבת אחדות לבוגרי הישיבה
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד סיון תשס"ב
מיקום רח' מורדי הגטאות 14 באר שבע
מספר תלמידים 4
קובץ הערות קובץ הערות התמימים ואנ"ש
התוועדות חסידית בישיבה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - חב"ד באר שבע הינה ישיבה גדולה שנפתחה בשנת תשס"ב ביוזמתו של יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק על ידי השליח לעיר באר שבע הרב ירמיהו קאליפא. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה בכ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה מיידנצ'יק שכיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד באה"ק דחף להקמת הישיבה והאיץ את פתיחתה בעיר באר שבע, הרב קאליפא כינס את כלל השלוחים בבאר שבע ויחד הם כתבו לרבי באמצעות אגרות קודש וקיבלו מענה[1] לר"מ ב'ישיבת באר שבע'. בעקבות הוראה מפורשת זו הוחלט על הקמת ישיבה בבאר שבע ובאסרו חג השבועות תשס"ב נפתחה הישיבה, הרב מיידנצ'יק אף שלח אישור רשמי מטעם אגודת חסידי חב"ד באה"ק לפתיחת הישיבה.

בתחילה נפתחה הישיבה כמכון סמיכה לתלמידים שלאחר שנת הקבוצה אשר גם פעלו - לצד לימודיהם - בהפצת המעיינות בעיר וכן עבור בעלי תשובה בבאר שבע, בתקופה זו שכנה הישיבה בקירבה לאוניברסיטה בעיר וכך חזרו בתשובה יהודים רבים, חלקם אף הקימו משפחות חב"דיות.

בשנת תשס"ה הוחלט על פתיחת הישיבה כישיבה גדולה רגילה. בראשות הישיבה עמד הרב גדליהו אקסלרוד (עד שנת תש"ע) וכמשפיע ראשי הרב מיכאל מישולובין. הישיבה החלה לפעול במתכונת ישיבתית הכוללת בחינות מדוקדקות על כל הסוגיות הנלמדות בנגלה, חסידות ושולחן ערוך, כשהצוות החינוכי מלווה את התקדמות התלמידים באופן פרטני. עם זאת, המקום הפך למוקד של השפעה לכל הסביבה, ולמבקשי ה' ותורת החסידות.

בשנת ה'תש"פ נחנך מקווה טהרה במתחם הישיבה לטובת תלמידי התמימים, המקווה, בור על גבי בור כשיטת חב"ד, מושך אליו רבים מתושבי העיר ומחסידי חב"ד בסביבה.

בשנת ה'תשפ"א נערך קמפיין התרמה לישיבה, להקמתה של קומה נוספת לישיבה שתשמש כפניימיה לתלמידים, מרווחת ונאה, כמו"כ נערך שיפוץ יסודי ונרחב בזאל הישיבה לרווחת תלמידי התמימים.

מוסדות ופעולות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחת הישיבה, ישנם מוסדות ופעולות רבות:

מרכז רוחני לצעירים 'בית מנחם' - הפועל רבות בקרב בני הנוער בעיר, בתי חב"ד בשכונות 'דרום', שכונה ג' ונווה זאב - ק"ק יוצאי רוסיה, בהנהלתם של השלוחים: הרב מ"מ קאליפא (דרום), הרב שלמה דבניק (שכונה ג'), הרב יגאל לוטקין (נווה זאב),

מועדון "צבאות ה'" - המופעל על ידי תלמידי הישיבה ופועל בקרב ילדים שאינם שומרי מצוות לעת עתה.

כמו כן, פעולות רבות לאורך כל השנה המתבצעות על ידי תלמידי הישיבה כגון: מבצע חנוכה, מבצע פורים, חלוקת מצות, תהלוכות ל"ג בעומר ועוד רבות, וכן מופעלים על ידי תלמידי הישיבה מספר "מעדוני צבאות ה" בעיר לפעילות עם ילדי העיר, תחת ניהולו של שליח הרבי לבאר שבע ומייסד הישיבה, הרב ירמיהו קאליפא.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צוות גשמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנהל גשמי - הרב מנחם מענדל קאליפא
  • מנהל פנימיה - הרב אליהו לוי יצחק כהן.
  • מנהל מטבח - ר' שלמה קריספין.
  • מנהל תחזוקה - ר' דוד בטש.


צוות הישיבה לשעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. חלק ט"ו אגרת ה'תמח.