יקותיאל שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 9: שורה 9:
בהגיעו לגיל נישואין נפגש עם מרת יוכבד לבית גלבך וכתב לרבי לבקשת ברכה, הרבי שלח מכתב ב[[י' שבט]] [[תשכ"ה]]  "בשעה טובה.. 'בניין עדי עד". ולאחר מכן הם נישאו{{הערה| ravdori.co.il/stories/מסע-חיי-מאומן-לכפר-חבד/  מסע חיי – מאומן לכפר חב"ד באתר הקשר הרב דורי.}}.
בהגיעו לגיל נישואין נפגש עם מרת יוכבד לבית גלבך וכתב לרבי לבקשת ברכה, הרבי שלח מכתב ב[[י' שבט]] [[תשכ"ה]]  "בשעה טובה.. 'בניין עדי עד". ולאחר מכן הם נישאו{{הערה| ravdori.co.il/stories/מסע-חיי-מאומן-לכפר-חבד/  מסע חיי – מאומן לכפר חב"ד באתר הקשר הרב דורי.}}.


במשך השנים שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]] עד לפרישתו ל[[גמלאות]].
בשנת [[תש"כ]] לימד במשך כחצי שנה כיתה בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|וידאו  הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל דקה:05:00 (נמצא בקישורים חיצוניים).}}. במשך השנים שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]] עד לפרישתו ל[[גמלאות]].


רעייתו עובדת בארגון [[נשי ובנות חב"ד]].
רעייתו עובדת בארגון [[נשי ובנות חב"ד]].

גרסה אחרונה מ־13:34, 8 באוקטובר 2024

ר' יקותיאל שניאורסון (תשע"ח)

ר' יקותיאל שניאורסון (מכונה: קותי) (נולד בל' אב תרח"צ 27 באוגוסט 1938) הוא איש חינוך, מזקני חסידי חב"ד בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לר' ישראל יוסף שניאורסון ולמרת שאשא רייזיל יוכבד בירושלים.

בעקבות ביקור שקיים ר' זושא וילימובסקי בכפר הרא"ה בו התגורר בתקופת בחרותו במטרה להביאו ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד שם למד בין השנים תש"י עד תש"כ[1].

בהגיעו לגיל נישואין נפגש עם מרת יוכבד לבית גלבך וכתב לרבי לבקשת ברכה, הרבי שלח מכתב בי' שבט תשכ"ה "בשעה טובה.. 'בניין עדי עד". ולאחר מכן הם נישאו[2].

בשנת תש"כ לימד במשך כחצי שנה כיתה בישיבת תומכי תמימים לוד[3]. במשך השנים שימש כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד עד לפרישתו לגמלאות.

רעייתו עובדת בארגון נשי ובנות חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ר' ישראל יוסף.
  • ר' אליעזר.
  • ר' שלום דובער.
  • מרת זהבה גולדה מינה ליפשיץ.
  • ר' אשר מרדכי.
  • מרת שושנה רייזל גיפען.
  • ר' משה יהודה לייב שניאורסון.
  • מרת טויבע רחל פלס.
  • מרת חנה שניאורסון.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד עמ' 72-73.
  2. ravdori.co.il/stories/מסע-חיי-מאומן-לכפר-חבד/ מסע חיי – מאומן לכפר חב"ד באתר הקשר הרב דורי.
  3. וידאו הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל דקה:05:00 (נמצא בקישורים חיצוניים).