חיים ברוך דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''חיים ברוך דוכמן''' (?-[[י' אייר]] [[תש"כ]], מכונה בפי חסידים בשם '''ברוך דער שוחט''') היה [[שוחט]] ובודק, מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]], ובשנותיו האחרונות מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]] ועסק בהפצת חסידות בקרב תלמידי ישיבת ויז'ניץ. נודע כ[[בעל שמועה]]. | הרב '''חיים ברוך דוכמן''' (?-[[י' אייר]] [[תש"כ]], מכונה בפי חסידים בשם '''ברוך דער שוחט''') היה [[שוחט]] ובודק, מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]], ובשנותיו האחרונות מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]] ועסק בהפצת חסידות בקרב תלמידי ישיבת ויז'ניץ. נודע כ[[בעל שמועה]]. | ||
| שורה 44: | שורה 46: | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:35, 7 באוקטובר 2024
הרב חיים ברוך דוכמן (?-י' אייר תש"כ, מכונה בפי חסידים בשם ברוך דער שוחט) היה שוחט ובודק, מאנשי קהילת חב"ד בסמרקנד, ובשנותיו האחרונות מזקני חסידי חב"ד בבני ברק ועסק בהפצת חסידות בקרב תלמידי ישיבת ויז'ניץ. נודע כבעל שמועה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בהומיל להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא דוכמן.
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ולאחר מכן למד בסניף הישיבה בשצדרין. כאשר נכנס לקבל ברכה מהרבי לפני עזיבתו את ליובאוויטש, אמר לו אדמו"ר הרש"ב: "זאלסט לערנען, זאלסט דאוונען און זאלסט דינען דעם אויבערשטען" [= התפלל, למד ועבוד את הקב"ה][1].
נישא עם רעייתו מרת רוזה (אלטע רייזע גנעשע), בתו של ר' הלל פבזנר.
בשנת תרפ"ב החל לשמש כמנהל ישיבת תומכי תמימים הומיל, כשהוא מחליף בתפקיד את ר' יחזקאל פייגין ור' ישראל ג'ייקובסון.
במשך מספר שנים שימש כשוחט בעיירה מעדוועד הסמוכה ללנינגרד, לאחר מכן התגורר בחרקוב, וכמו בכל מקום אליו הגיע, היה מראשי הפועלים והעוסקים, ודאג להקמת מקווה טהרה כשהוא זוכה לסיועו של אדמו"ר הריי"צ[2].
בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט כמו רבים מאנ"ש לסמרקנד המרוחקת מחזית המלחמה. בסמרקנד שימש כשוחט של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וזקני החסידים הסכימו לאכול רק משחיטתו.
לצד עיסוקו בעצמו בשחיטה, הסמיך שוחטים חסידי חב"ד, ביניהם ר' שלום מענדל קלמנסון, שהיה לימים השוחט ששחט עבור הרבי, גיסו ר' אברהם זלצמן, ועוד.
בשנת תשי"ח קיבל באופן חריג אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה בתל אביב, ולאחר מכן התיישב בבני ברק בסמיכות לישיבת ויז'ניץ. מייד עם הגיעו החל לבקר בקביעות בישיבה ולשוחח עם התלמידים בעניני תורה וחסידות, וזכה לכך שראש הישיבה עודד את התלמידים לקבל ממנו[3], ושהרבי יעודד את פעילותו[4].
בערוב ימיו התגורר בירושלים, עד לפטירתו היה חשוך בנים[2][5] בי' אייר תש"כ. נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
לאחר פטירתו, שאל הרב יעקב לנדא את הרבי בנוגע לנוסח מצבתו, והרבי השיב שיש להתייעץ עם המכירים אותו, אך לדאוג שהמצבה תהיה דומה לשאר המצבות בבית העלמין, ושיוזכרו בה רבותינו נשיאינו אליהם היה מקושר.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, ר' אברהם זלצמן
- אחיו, ר' ישראל נח דוכמן
- אחיו ר' חיים אברהם דוכמן
- אחיו, ר' שניאור זלמן דוכמן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סמרקנד (ספר) עמ' 102 ואילך.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבו של הרבי בקשר עם הגעתו לארץ הקודש, באתר בית המכירות קדם
הערות שוליים
- ↑ בסניף הישיבה בשצעדרין היו התלמידים המבוגרים שלמדו לעצמם (תשורה מישולובין עמוד 54).
- ↑ 2.0 2.1 ראו מכתבו של אדמו"ר הריי"צ מז' ניסן תרפ"ט.
- ↑ בעוד שכאשר ביקרו בישיבה תלמידים מישיבת סלבודקה, הורה ראש הישיבה שלא לבוא עמהם במגע כלל.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשלד.
- ↑ ראו מכתבי הרבי אליו אודות ברכה להריון תקין.