ריפוי החולים בגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בשלבים) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== יוצא מן הכלל == | == יוצא מן הכלל == | ||
{{ציטוט|תוכן=אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא | {{ציטוט|תוכן=אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִ[[נחש|נָּחָשׁ]] וְגִבְעוֹנִים, נָחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר {{הערה|ישעיה סה, כה.}} "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וגו'", גִּבְעוֹנִים, "וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל{{הערה|יחזקאל מח, יט.}}".|מקור=בראשית רבה פ"כ, ג}} | ||
הנחש יהיה שמש גדול<ref>סנהדרין נט, ב. ד"ה כימי צאתך תשמ"ב סה"מ מלוקט ב' ע' מא.</ref>, כמו לפני [[חטא עץ הדעת]], אבל אחד מן ה(עשרה<ref>ראה הליקוט בתורה שלימה פ' בראשית פ"ג.</ref>) קללות שהנחש קיבל ש(הכל מה ש)יאכל (יהיה בטעם של) עפר, ישאר גם לעתיד לבא (שנאמר "ועפר תאכל '''כל''' ימי חייך" - להביא לימות המשיח). | הנחש יהיה שמש גדול<ref>סנהדרין נט, ב. ד"ה כימי צאתך תשמ"ב סה"מ מלוקט ב' ע' מא.</ref>, כמו לפני [[חטא עץ הדעת]], אבל אחד מן ה(עשרה<ref>ראה הליקוט בתורה שלימה פ' בראשית פ"ג.</ref>) קללות שהנחש קיבל ש(הכל מה ש)יאכל (יהיה בטעם של) עפר, ישאר גם לעתיד לבא (שנאמר "ועפר תאכל '''כל''' ימי חייך" - להביא לימות המשיח). | ||
גרסה מ־03:37, 24 בספטמבר 2024
בזמן הגאולה כולם יהיו בריאים לחלוטין, כל החולים יתרפאו, לא יהיה יותר סומין, חרשים, פסחים ואלמים.
מקור הייעוד
אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה. אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם
— ישעי' לה, ה-ו
בשלבים
בתחילה הקב"ה מרפא את העוורים
"כשיבוא (הקב"ה) לרפאות העולם אינו מרפא תחילה אלא העוורים", באופן שהם נעשים "סגי־נהור" למעליותא, יש להם ריבוי אור בפשטות (באופן שאין זה ממעט ח"ו מכח הראי' הגשמי), ובמילא יש באפשרותם לקרוא וללמוד תורה גם מאותיות הכתב הרגילות – כאחד העם[1].
אלו שיקומו בתחיית המתים יקומו כמו שנפטרו, ואחר כך יתרפאו.
גם לרופאים יהיה פרנסה, מזה שכולם יהיו בריאים[2].
יוצא מן הכלל
אָמַר רַבִּי לֵוִי לֶעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִנָּחָשׁ וְגִבְעוֹנִים, נָחָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר [3] "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וגו'", גִּבְעוֹנִים, "וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל[4]".
— בראשית רבה פ"כ, ג
הנחש יהיה שמש גדול[5], כמו לפני חטא עץ הדעת, אבל אחד מן ה(עשרה[6]) קללות שהנחש קיבל ש(הכל מה ש)יאכל (יהיה בטעם של) עפר, ישאר גם לעתיד לבא (שנאמר "ועפר תאכל כל ימי חייך" - להביא לימות המשיח).
כבר היה לעולמים
במתן תורה כולם נתרפאו[7]. ושלימות הרפואה לעתיד לבא[1].