תומכי תמימים ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 133: | שורה 133: | ||
* [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] | * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''דברי ימי התמימים,''' הרב משה רוזנבלום. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע"ז]]. | ===ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש=== | ||
* '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, [[רפאל נחמן הכהן]]. | * '''דברי ימי התמימים,''' הרב [[משה רוזנבלום]]. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע"ז]]. | ||
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]]. | * '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, הרב [[רפאל נחמן הכהן]]. | ||
*'''[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]]''' - בקטעי זכרונותיו מהישיבה | |||
===זכרונות התמימים=== | |||
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - במבוא לספר, זכרונות מהישיבה, הרב [[אליעזר קרסיק]]. | |||
*'''[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]]''' - בקטעי זכרונותיו מהישיבה, הרב [[יהודה חיטריק]] | |||
*'''זכרונותי''' - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ח]]. (הוצאה חדשה - [[תשע"ג]]). | *'''זכרונותי''' - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ח]]. (הוצאה חדשה - [[תשע"ג]]). | ||
*'''התמים הראשון''', תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה | *'''התמים הראשון''', תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה | ||
גרסה אחרונה מ־09:09, 18 בספטמבר 2024
| תומכי תמימים ליובאוויטש | |
|---|---|
 אדמו"ר הרש"ב מייסד הישיבה | |
| תאריך יסוד | ט"ו אלול תרנ"ז |
| תאריך סגירה | תרע"ח |
| מיקום | ליובאוויטש |
| מייסד | אדמו"ר הרש"ב |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש נוסדה ביום ראשון ט"ו לחודש אלול תרנ"ז, בעיירה ליובאוויטש, עיר בירת חסידות חב"ד ואם ישיבות תומכי תמימים על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. נשיא הישיבה ומייסדה הוא אדמו"ר הרש"ב, ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו אדמו"ר הריי"צ.
הישיבה הייתה הראשונה שהנהיגה לימוד חסידות במסגרת הישיבה. סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, היו נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד.
בשנת תרע"ח בשל מלחמת עולם הראשונה, עברה הישיבה מליובאוויטש לרוסטוב, שם התנהלה מספר שנים עד שנסגרה על ידי השלטון הקומוניסטי.
תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה נוסדה בשבע ברכות של חתונת אדמו"ר הריי"צ בט"ו אלול תרנ"ז, במהלך אסיפה שכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא אדמו"ר הרש"ב נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה:
מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא-ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי תלמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז"ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה
— משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 12, באתר אוצר החכמה
הלימודים בישיבה התחילו בי"ח אלול. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם בז'עבין סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון[1], אותה ניהל ר' שמואל גרונם אסתרמן[2]. בכ"ד אלול תרנ"ח, בעקבות בקשותיהם של רבים מאנ"ש שבראשם ר' אשר גרוסמן מניקולייב, מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) אדמו"ר הריי"צ למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש[3].
כבר בג' תשרי תרנ"ט כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר חג הסוכות של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים ישעיהו ברלין ויעקב הורביץ, לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה[4].
בישיבה היו שתי וועדות קבלה, וועדה גלויה וועדה חשאית, הליך הקבלה של בחור לישיבה הורכב ממיון ראשוני על ידי הוועדה גלויה, המיון התבצע לאחר בחינת הבחור על ידיעותיו בלימוד ובדיקת רמת הופעתו החיצונית, הבחורים שעברו את הבחינה נשארו במתחם הישיבה לשהות של חצי שנה, במהלך השהות אנשי הוועדה החשאית עקבו ובדקו את רצינותו והשקעתו של הבחור בסדרי הישיבה, הבחור גם נקרא לראיון אצל אדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל פועל בישיבה וכמנהל הוועדה החשאית.
אדמו"ר הריי"צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו[5]. גם אדמו"ר הרש"ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם בעבודת ה'[6]. בחשוון תר"ס פרסם אדמו"ר הרש"ב את קונטרס התפילה, הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו"ר הרש"ב עוד מספר קונטרסים:קונטרס עץ החיים, קונטרס העבודה וקונטרס ומעין מבית ה'.
בטבת תר"ס, נפטר המשפיע הראשי של הישיבה ר' חנוך הענדל קוגל, במקומו מונה כמשפיע ומשגיח ר' לייב ציטעס, לאחר זמן פוטר מתפקידו, מכיוון שלא היו לו את הכישורים לתפקיד[7]. לאחר שר' לייב ציטעס פוטר מונה רבי שמואל בצלאל שעפטיל, למשפיע במקומו.
בקיץ תר"ס בעקבות שריפה שפרצה בז'עבין, עבר הסניף שם לקובליץ. באותה שנה פורסם באחד העיתונים מאמר מאחד מהמשכילים נגד הישיבה, המאמר גרר אחריו גל תגובות שגינה את המאמר[8]. בשנת תרס"א בעקבות הוראה של אדמו"ר הריי"צ התאחדה הישיבה עם הסניף בליובאוויטש.
בכ' בסיוון בשנת תרס"ב נסגרה ליום אחד ישיבת תומכי תמימים בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של המשכילים. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את הישיבה.
במשך השנים נפתחו עוד סניפים של הישיבה, בערים:הורודישץ, נעוועל, דוקשיץ, ראקשיק, בינוביטש, ותומכי תמימים שצעדרין.
בתחילה התקבלו לישיבה רק בחורים שידעו ללמוד, החל משנת תרס"ד ביוזמת אדמו"ר הריי"צ התקבלו גם לישיבה בחורים שזקוקים למלמדים[9].
בשנת תר"ע נוסדה "אגודת התמימים" שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות[10]. בשנת תרע"א יצא מטעם הישיבה גיליון האח, בעריכתו של ר' משה רוזנבלום.
בשנת תרע"ו, בשל מלחמת עולם הראשונה שהתחוללה, עזב אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת תרע"ח עברה הישיבה לאורל שם התקיימה מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה לקרמנצ'וג שם ניהלה הרב ישראל נח בליניצקי. בשנת תר"פ עברה הישיבה לרוסטוב, בשנת תרפ"א נסגרה הישיבה על ידי השלטונות. בשנת תרפ"ד נפתחה שנית, איך נסגרה שוב סופית באותה שנה על ידי השלטונות.
מחלקות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
.jpg) |
 |
הישיבה כללה שלושה מחלקות:
- החדרים[11] - לנערים בגיל בר מצווה. המחלקה נוסדה בשנת תרס"ג/תרס"ד, בקיץ שלפני זה שלח אדמו"ר הרש"ב את אחיו ר' מנחם מענדל שניאורסון להשיג רישיון לפתיחת החיידר, בצורה כזאת שלא יהיה עליו פיקוח והשגחה[12]. בחדרים היו ארבע כיתות עם ארבע מלמדים[13]. המשגיח של החדרים היה ר' ברוך פרידלנדר. בתחילה החדרים היו באחת החצרות בליובאוויטש, אולם לאחר מכן הם הועברו לחצר רבותינו נשיאנו[14].
- השיעורים - לבחורים צעירים. המחלקה כללה ארבע כיתות ושני מלמדים:הרב יהושע ארש היה בכיתות א' וב', והרב שמואל ניסנביטש היה בכיתות ג' וד'.
המשגיח הכללי ל"החדרים" וה"שיעורים" היה ר' יחזקאל הימלשטיין. הבוחן של הישיבה היה ר' יחיאל קמיסר.
- הזאל - לבחורים הבוגרים. הלימודים התקיימו באולם ("הזאל") הלימודים בחצר רבותינו נשיאנו. המשפיעים הראשיים היו הרב חנוך הענדל קוגל, הרב שמואל בצלאל שפטיל ("הרשב"ץ"), הרב מיכאל בלינר, הרב שמואל גרונם אסתרמן.
סדרי הלימוד בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד לפני התפילה, התקיים בישיבה "סדר חסידות" במשך שעתיים, החל מהשעה שבע וחצי עד תשע וחצי. בשעה עשר החלה התפילה. לאחר מכן ארוחת צהריים, ובשעה שתיים עשרה התחילו ללמוד נגלה עד לשעה שבע, ואז תפילת מנחה ומעריב[15] ולאחר מכן ארוחת ערב. בשעה שמונה מסר המשפיע ר' גרונם אסתרמן שיעור בתניא, ולאחר מכן התקיים "סדר חסידות" נוסף מהשעה תשע עד לאחד עשרה. בקיץ נתנו בערב לטבול במשך חצי שעה בנהר. הלימוד בחסידות נעשה בקבוצות של כחמש - שש בחורים או בחברותא. חלק אחר מהישיבה למדו עם המשפיעים. בדרך כלל למדו דרך מצוותיך. בנגלה למדו ברוב הפעמים גמרא[16].
מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילה שכנה הישיבה במקומות שונים בעיירה ליובאוויטש, בשנת תרס"א הוחלט לשפץ את ה"זאל" הגדול שבחצר. את הכסף לשיפוץ נתן הגביר ר' ישעיה ברלין[17]. בקיץ של אותה שנה הושלם השיפוץ, ובח' תמוז נערך חנוכת הבית[18], ואז החלו הלימודים במקום. באולם היו שמונה עשרה שולחנות עליהם למדו בתלמידים, ובקרן מערבית צפונית ומערבית דרומית של האולם היו מעין שני בימות, עליהם ישבו המשגיחים. במזרח האולם היה חדר שני בו לימדו המשפיעים את הבחורים הצעירים[19].
לאחר סיום שיפוץ האולם, החלה הבנייה של "חדר אוכל" בחצר, ובטבת תרס"ב הושלמה הבנייה[20]. בשנת תרס"ו החלה בנייה של "בית אבנים" גדול בשם "בית אברהם ורחל", בו ילמדו תלמידי החרדים, ובנוסף ישמש כחדר אוכל[21]. בשל עיכובים רבים, הבנייה הושלמה רק בשנת תרע"א[22].
בשנים מאוחרות יותר נבנו עוד שני בתים בחלק המזרחי של החצר, אחד אולם לימודים לתלמידי השיעורים, והשני שימש לחדר אוכל לחג הפסח ולפינת תה לתלמידי הישיבה[23].
מטרת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את מטרת יסוד הישיבה הסביר מיסדה אדמו"ר הרש"ב, באותו תקופה לא היו חסרים ישיבות גדולות וחשובות שגידלו למדנים וגדולי דורות, אך מטרת הקמת ישיבה זו הייתה להתמקד בלימודי תורת החסידות כמו תורת הנגלה, ובנוסף ללימוד התלמידים גם לחנכם על פי דרכי החסידות להיות יראי שמים ועובדי ה'[24].
בשיחה משמחת תורה תרס"א, במלאות שלוש שנים להתייסדות "תומכי תמימים", דימה אדמו"ר הרש"ב את התמימים ל"חיילי בית דוד", ועל בסיס מאמר חז"ל:"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", הסביר אדמו"ר הרש"ב שעל התמימים כחיילים, ל"כתוב גט כריתות לאשתו" - להיבדל מענייני העולם. אדמו"ר הרש"ב ציין שעל התמימים להילחם ב"אשר חרפו אויביך השם" - המשכילים, ולאחר מכן ב"אשר חרפו עקבות משיחך" - אנשים שנראים בחזותם החיצונית, כיראי אלוקים, אך בפועל יהרסו את האמונה בביאת משיח[25].
באותה שיחה פנה אדמו"ר הרש"ב לבחורים ואמר להם:
אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר. . .
השם תומכי תמימים הוא על שם התלמידים הלומדים בה המכונים "תמימים" - תמים שפירושו מלשון שלימות, דהיינו שלימות בתורה, על כל חלקיה, נגלה ונסתר, ושלימות במעשה, שאיפה ועבודה להגיע למצב כמה שיותר שלם.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צוות הישיבה בליובאוויטש נבחר על ידי הרבי הרש"ב בעצמו[דרוש מקור].
המשפיעים
- הרב חנוך הענדל קוגל.
- הרב שמואל בצלאל שפטיל ("הרשב"ץ").
- הרב מיכאל בלינר.
- הרב משה רוזנבלט.
- הרב שמואל גרונם אסתרמן.
- הרב אברהם דוד פוזנר.
המשגיחים
- הרב זאב וואלף לויטין.
- הרב יחזקאל הימלשטיין.
- הרב לייב ציטעס (בודנעוויץ).
- הרב שלמה ריסין.
- הרב יוסף פרידמן.
- הרב משולם ידידיה קוראטין ("ר' שילם").
- הרב יעקב ברוך קרסיק.
- הרב אלחנן דוב מרוזוב.
- הרב חיים אליעזר גורביץ.
הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים
- הרב שמואל ניסנביטש (המכונה שמואל בריסובר).
- הרב יחיאל קומיסר.
- הרב יהושע ארש.
- הרב יהודה לייב אהרונוב.
- הרב צבי גוטליב.
- הרב מאיר זייציק.
- הרב מנחם מענדל דוברבסקי.
- הרב מנחם מענדל דיסקין.
- הרב ליד באבין.
- הרב מאיר לאבאק.
- הרב יוסף קוידנווער.
- הרב יוסף דוד מפאהאר.
- הרב משה בנימין.
לאחר פטירתו של הרב חנוך הענדל קוגל, התמנה ר' שמואל גרונם להיות המשפיע הראשי בליובאוויטש[26] והמשפיע ר' מיכאל בלינער מנעוול[27].
| ליובאוויטש | ||
|---|---|---|
| העיירה | ליובאוויטש • תומכי תמימים ליובאוויטש • ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים | |
| אתרי העיירה | בית העלמין בליובאוויטש • אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש • אוהל הרבניות • הזאל הגדול • בית שניאורסון • בית כנסת של העקידה • קבר האחים היהודי בליובאוויטש | |
| מאורות בעיירה | השריפה הגדולה • ליובאוויטש בשואה | |
| ספרים על העיירה | ליובאוויטש - העיירה של חב"ד • ליובאוויטש וחייליה | |
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דברי ימי התמימים, הרב משה רוזנבלום. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, יהושע מונדשיין, כרמים, תשע"ז.
- ליובאוויטש וחייליה - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, הרב רפאל נחמן הכהן.
זכרונות התמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עבד אברהם אנכי - במבוא לספר, זכרונות מהישיבה, הרב אליעזר קרסיק.
- רשימות דברים - בקטעי זכרונותיו מהישיבה, הרב יהודה חיטריק
- זכרונותי - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב נפתלי צבי גוטליב, תשמ"ח. (הוצאה חדשה - תשע"ג).
- התמים הראשון, תולדות הרב שניאור זלמן גרליק, תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יהושע מונדשיין, כרם חב"ד גליון שלישי. נדפס מחדש בספר דברי ימי התמימים.
- ישיבת תומכי תמימים, מתוך תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, באתר באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
. - זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס שניאור זלמן ברגר, בתוך בית משיח.
- שניאור זלמן ברגר, כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש, שבועון בית משיח, י"ג באלול ה'תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, חלק ב', אגרת שצ"ו.
- ↑ אגרות קודש, חלק א', אגרת ש"ב.
- ↑ משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 14, באתר אוצר החכמה.
- ↑ משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 15 - 17, באתר אוצר החכמה.
- ↑ משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 19, באתר אוצר החכמה.
- ↑ משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 21, באתר אוצר החכמה.
- ↑ פרלוב, ליקוטי סיפורים, עמ' קצ"ו.
- ↑ משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 35, באתר אוצר החכמה.
- ↑ פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 72.
- ↑ יהושע מונדשיין, "אגודת התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 213 - 232, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
- ↑ משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 59 - 60, באתר אוצר החכמה.
- ↑ אגרות קודש, חלק ב', אגרת תשצ"ב - תשצ"ה.
- ↑ מרשימות הר"ש הבר.
- ↑ אגרת אדמו"ר הרש"ב מי"ג שבט תרע"ב.
- ↑ בחורף תפילת מנחה הייתה לפעמים באמצע לימוד נגלה, ובקיץ תפילת מעריב הייתה מתאחרת לשעה 11.
- ↑ קונטרס עץ החיים, פרק כ"ה, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 80 - 81.
- ↑ אגרות קודש, אגרות תרצ"ג, תש"כ, תשמ"ח, תשנ"ז.
- ↑ משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 49, באתר אוצר החכמה.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 332.
- ↑ משה רוזנבלום, "דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 57, באתר אוצר החכמה.
- ↑ אגרות קודש, אגרת תתקכ"ה.
- ↑ האח, ב' חשוון תרע"ב.
- ↑ פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 22, ישראל איסר גוטין, כור עוני, עמ' 152.
- ↑ קונטרס עץ החיים, פרק כ"ב.
- ↑ שיחת שמחת תורה תרס"א (סה"ש תש"ב מתורגם ללה"ק, ע' קכט; ע' קלד).
- ↑ עד אז היה משפיע בסניף הישיבה בזעמבין
- ↑ עפ"י הספר ליובאוויטש וחייליה