חסידי אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==ברוך וחיים אפצוגער== | ==ברוך וחיים אפצוגער== | ||
בני ר' [[משה אפצוגער]], אברכים פשוטים בעלי לבבות תמימים, אחד חייט המסבב על הכפרים, והשני רוכל. האיר אצלם השכל האלוקי והרגש של אמונה פשוטה, ואמונת צדיקים הייתה אצלם עד מסירת נפש בלי שום התבוננות והכנות. | |||
היו ב[[ליאזנא]] יחד עם אביהם בחג [[שמחת תורה]] בשנת [[תקמ"ז]], והיו בין החולים שנתרפאו באופן ניסי משיורי הכוס שנתן אדמו"ר הזקן לחלק לחולים. | |||
דודם זקנם הגאון ר' [[אייזיק מחדש]] הפך לחסיד בגלל אמונת החכמים שראה אצלם{{הערה|ליקוטי דיבורים ח"ב עמ' 300. ספר השיחות תרצ"ו עמ' 73, 78.}}. | |||
==בנימין מלמד== | ==בנימין מלמד== | ||
מובא אשר ר' ניסן שהיה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], היה חתנו של ר' פעשע לייב מלמד, שהיה חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]], והוא היה חתנו של ר' בנימין המלמד, חסיד של אדמו"ר הזקן{{הערה|רשימות היומן עמ' תה.}}. | |||
==זלמן ברוך מראטשאוו== | ==זלמן ברוך מראטשאוו== | ||
מוזכר ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}.. | |||
==זלמן חיענעאס== | ==זלמן חיענעאס== | ||
ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מובא שהיה אברך מ[[ביעשינקוביץ]] מ[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר הג']] של אדמו"ר הזקן. מוזכר בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | |||
==זעליג מאולע== | ==זעליג מאולע== | ||
| שורה 50: | שורה 58: | ||
מוזכר ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | מוזכר ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | ||
=לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' חלק א'. | *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' חלק א'. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה מ־23:54, 12 בספטמבר 2024
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רשימת חסידי אדמו"ר הזקן שהמידע אודותם מועט, והוא מופיע באיזכור בודד, אך רב ערך, במכתבי ושיחות רבותינו נשיאנו ובספרות חב"ד.
אלימלך הכהן יאנאווער
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ מובא שבתאריך י"ט כסלו תקנ"ז קיבל את עליית 'כהן' בתורה (את 'לוי' קיבל החסיד ר' זעליג מאולע) ואת עליית 'שלישי' עלה אדמו"ר הזקן בעצמו[1].
ברוך וחיים אפצוגער
בני ר' משה אפצוגער, אברכים פשוטים בעלי לבבות תמימים, אחד חייט המסבב על הכפרים, והשני רוכל. האיר אצלם השכל האלוקי והרגש של אמונה פשוטה, ואמונת צדיקים הייתה אצלם עד מסירת נפש בלי שום התבוננות והכנות.
היו בליאזנא יחד עם אביהם בחג שמחת תורה בשנת תקמ"ז, והיו בין החולים שנתרפאו באופן ניסי משיורי הכוס שנתן אדמו"ר הזקן לחלק לחולים.
דודם זקנם הגאון ר' אייזיק מחדש הפך לחסיד בגלל אמונת החכמים שראה אצלם[2].
בנימין מלמד
מובא אשר ר' ניסן שהיה המלמד של אדמו"ר הריי"צ, היה חתנו של ר' פעשע לייב מלמד, שהיה חסיד של אדמו"ר האמצעי, והוא היה חתנו של ר' בנימין המלמד, חסיד של אדמו"ר הזקן[3].
זלמן ברוך מראטשאוו
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר למעשה שתלמידי המגיד ממזריטש רצו להטיל חרם על הגר"א[4]..
זלמן חיענעאס
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ מובא שהיה אברך מביעשינקוביץ מחדר הג' של אדמו"ר הזקן. מוזכר בקשר למעשה שתלמידי המגיד ממזריטש רצו להטיל חרם על הגר"א[5].
זעליג מאולע
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ מובא שבתאריך י"ט כסלו תקנ"ז קיבל את עליית 'לוי' בתורה (את 'כהן' קיבל החסיד ר' אלימלך הכהן יאנאווער) ואת עליית 'שלישי' עלה אדמו"ר הזקן בעצמו[6].
חיים אליהו האופה
חיים אליהו מדרויא
יוסף מיכאל
יוסף מקריסלאווייע
כתריאל
נחמן וועלוועל מבישינקוביץ'
נפתלי סענדער
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר לחגיגות שהיו בי"ט כסלו אצל אדמו"ר הזקן, שר' נפתלי סענדער היה בעל מנגן חסידי ידוע[7].
צדוק
שלמה (בנו של ר' גדליה הצדיק)
שלמה (בנו של ר' ירוחם)
שמואל אליהו הצרוד
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר לחגיגות שהיו בי"ט כסלו אצל אדמו"ר הזקן:
"החסיד ר' שמואל אליהו ה'צרוד' - ידוע היטב בקול הארי החזק שלו - הכריז שמיד יבוא הרבי, שכולם יהיו שקטים. מ"שא" של רבי שמואל אליהו, רעדו הברכיים... כשסיים הרבי את אמירת המאמר, התחיל החסיד רבי נפתלי סענדער מנגן חסידי ידוע - לשיר ניגון שמח, והחסיד רבי שמואל אליהו ה'צרוד', הכריז שכל הקהל ישתתף בשירה אך בסדר מסודר[8].
שמואל אליעזר
תלמיד של ר' ניסן 'מלמד דרדקי' מליאזנא, שהיה מחסידי הבעל שם טוב. היה חסיד גדול של אדמו"ר הזקן, בעל עסק, מתואר כבעל לב רחב ותמיד היה בשמחה.
כשהלשינו על אדמו"ר הזקן ולקחוהו לפטרבורג, היה מהמתעסקים בעבודת ההצלה. כששחררו את אדמו"ר הזקן חילק רכושו לענייני צדקה על דעת אדמו"ר הזקן, ואמר: "מאחר ויש לי רבי חי ובריא, אין לי צורך בכסף. כשיש כסף אך ללא רבי, ישנה סכנה של נפילה לתהום של "כוחי ועוצם ידי", ואילו כשיש לי את הרבי,לשם מה אני זקוק לכסף?"[9].
שמחה זיסל מהורודוק
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר למעשה שתלמידי המגיד ממזריטש רצו להטיל חרם על הגר"א[10].
לקריאה נוספת
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד חלק א'.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' רסב.
- ↑ ליקוטי דיבורים ח"ב עמ' 300. ספר השיחות תרצ"ו עמ' 73, 78.
- ↑ רשימות היומן עמ' תה.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' רסב.
- ↑ ספר השיחות ה'ת"ש עמ' נו.
- ↑ ספר השיחות ה'ת"ש עמ' נו.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 123.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.