אליעזר שלמה שיק

מוהרא"ש

הרב אליעזר שלמה שיק (כ"א באייר ת"ש – י"ז בשבט תשע"ה) - המכונה על ידי תלמידיו הצדיק מיבנאל או מוהרא"ש - היה אדמו"ר לקבוצה גדולה מחסידי ברסלב בארץ ובעולם. נפטר בשנת תשע"ה לאחר מחלה קשה קצרה.

תולדות חיים

נולד בירושלים, בנם של הרב מנחם זאב ומלכה שיק, שעלו לארץ ישראל מהונגריה בתחילת מלחמת העולם השנייה. בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים". לאחר מכן עבר יחד עם משפחתו לארצות הברית. למד בישיבתו של האדמו"ר מקאשוי ולאחר מכן למד במשך חמש שנים בישיבת תפארת ירושלים של הרב משה פיינשטיין.

בחורף תשי"ז, בהיותו כבן 16, הוא נתקל לראשונה בספר "משיבת נפש" שלוקט על ידי הרב אלתר מטעפליק מכתביהם של רבי נחמן מברסלב ורבי נתן מברסלב, ומאז התקרב לחסידות ברסלב.

בשבט תשכ"ב נשא את בת רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן. את חופתו ערך הרב משה פיינשטיין.

שנתיים לאחר נישואיו החלו להגיע אליו בחורי ישיבות ואברכים על מנת ללמוד אצלו, ובמקביל החל להתכתב עם מתייעצים רבים שפנו אליו מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. מכתבים אלו לוקטו בהמשך לסדרת ספריו המרכזית - שו"ת "אשר בנחל" המונה כמאה ועשרים כרכים. אחד מתלמידיו הדפיס את קובץ המכתבים הראשון ללא ידיעתו וקיבץ אותם לחוברת בשם "נועם אשר בנחל". מאוחר יותר שונה שם הסדרה לשמה הנוכחי, כאשר בשם הסדרה רמוזים ראשי התיבות של שמו - רבי אליעזר שלמה.

בשנת תשל"ג החל להדפיס גם ספרי חיזוק שכתב בעצמו. הראשונים שהודפסו היו "קריאת שמע שעל המיטה" עם פירוש וספר "ארך אפיים". הוא מדפיס ומפיץ גם את ספרי רבי נחמן בכמויות גדולות ובמחירי קרן.

הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי.

בשנת תשכ"ו (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן. בנסיעתו עבר דרך ארץ ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו הרב שמואל הורוביץ והרב לוי יצחק בנדר.

בתחילת שנת תשל"ז הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד.

החל משנת תש"מ נהג להגיע מספר פעמים בשנה לישראל לבקר את חסידיו בירושלים, בני ברק, טבריה ובעיקר בצפת - שם הקים את בית מדרשו לפני שהגיע ליבנאל.

בשנת תשמ"ו (1986) התיישב הרב שיק עם קבוצה מחסידיו ביבנאל שבגליל התחתון. במקום, שהפך למרכז קהילתו, מתגוררות כ-400 משפחות של חסידיו. לקהילה ישנם ישיבות, כוללים, בית מדרש ובית תבשיל. בשנת תשע"ב (2012) חנכו ביבנאל את בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב. לרב שיק מאות תלמידים נוספים בישראל. בתי מדרש של חסידיו קיימים בירושלים, בני ברק, אשדוד, בת ים, נתיבות, תל אביב, באר שבע ועוד.

בארצות הברית, מקום מגוריו של הרב שיק במהלך רוב השנה, קיים ריכוז נוסף של תלמידיו. מלבד בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, הקימו תלמידיו בתי מדרש במונרו, במונסי ובוויליאמסבורג.

בשנת תשע"א (2011) הקימו חסידיו בוויליאמסבורג את "מרכז חסידי ברסלב" שבו שוכנים תלמוד תורה, בית ספר לבנות, בית מדרש, ישיבה ובית דפוס המדפיס את ספריו של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו ואת מאות הספרים של הרב שיק.

בי"ז שבט תשע"ה, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, לאחר מחלה קשה שהתגלתה כשבועיים בלבד לפני פטירתו.

בנו הרב נחמן שיק ממשיך את דרכו בעריכת טישים, קיום התפילות בקיבוץ באומן, קבלת קהל, כתיבת מכתבים, וסיורי חיזוק המוסדות ברחבי העולם.

חלק מתלמידי המהרא"ש קיבלו את הנהגתו של תלמידו הרב יצחק לעזער שליט"א - יד ימינו וכותב שיחותיו. תלמיד בולט נוסף הוא הרב יואל ראטה המכהן כראש ישיבה.

קשריו עם חב"ד

הרב שיק עסק רבות בספרי חב"ד, באופן קבוע. בספרייתו היו כמעט כל ספרי חסידות חב"ד, ואת שיחותיו שאותם פרסם בספריו, הוא ביסס רבות, לפי דברי תלמידיו, על ספרי חב"ד. לפעמים היה משתטח במשך שעות רבות באוהל אדמו"ר הריי"צ. פעם אחת פגש שם את הרבי וזכה לדבר איתו, ומיד לאחר מכן יצא מפני כבודו.

בעת התיישבות חסידיו עיר יבניאל השיב הרבי לאחר מתלמידיו במכתב בו הוא מכנה את העיר יבניאל "עיר חדשה". הרב שיק הקריא את המכתב ברבים בעת אחד המעמדים.

לקראת הבר מצוה של בנו - הרב משה שיק, שלח אותו אביו להתברך אצל הרבי, כדי לקיים את דברי מוהר"ן מברסלב: "שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאָמַר שֶׁבְּרָכָה שֶׁנּוֹהֲגִין לְבָרֵךְ אֶת עַצְמָן אֵצֶל גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים הוּא דָּבָר יָקָר מְאֹד, וְטוֹב לְהִשְׁתַּדֵּל לְבָרֵךְ אֶת עַצְמוֹ אֵצֶל כֻּלָּם".

בשיעור שמסר ביום י' שבט סיפר על הדפסת ספרים שקיים בבית דפוס של חסידי חב"ד, לאחר ההדפסה שלח כרך מספרו 'שמירת הזמן' אל הרבי, שליחו הגיש את הספר לרבי בעת שהרבי נכנס לתפילת מנחה באחד מימי החול, הרבי קיבל את הספר והעניק לשליח שטר של עשרים דולר באמרו שעל ספר יש לשלם, כשחסידים רצו למנוע משליחו של הרב שיק לשוחח עם הרבי החווה כלפם הרבי באצבעו והרחיקם, לאחר מכן אמר הרבי לחסידים: "מהם תלמדו מה זה יפוצו מעיינותיך חוצה".

בחג הפסח תשע"ג סיפר כי הרבי הגיע אליו בעת ששכב במצב קריטי בבית הרפואה, לאחר אירועי לב קשים שעבר בפסח תשע"ב, ואמר לו: "אל תפחד אתה תצא מזה, אני דואג עבורך שהכל יעבור, אתה תצא מזה".

מוהרא"ש כותב לשואל "ידוע שספר התניא זה גילוי אלקות בתכלית מדריגה עליונה, ומי שרוצה להיות חזק באמונה, שילמד הרבה תניא, שמגלה את עצם עצמיות אלקותו יתברך, וכן כל המאמרים של השבעה האדמו"רים לבית חב"ד מושכים מאוד את לב בר ישראל אליו יתברך, ומה טוב ומה נעים שתעייני ותלמדי גם בכל שבוע "ליקוטי שיחות" מהרבי, על פרשת השבוע, שזה יכניס בך חיות והתחזקות ואמונה בו יתברך."

וכן התבטא באחד ממכתביו למקורבו שנהיה חסיד חב"ד: "הן אמת שידוע לך, שאני מאז חתונתי לומד ושוקד בכל ספרי חב"ד בשקידה, ויש בביתי כל הספרים מכל האדמו"רים לדורותם לרבות כל ספרי הרבי מליובאוויטש שליט"א, כאשר ראית בעינך אצלי, ומה גם שתשאל את אחיך היקר, הרב הגאון ר' … שליט"א, שפעם היה בערב שבת באיזו עיירה, וצלצל לי, היות שיש לו בשבת בר מצווה, ולא הכין לעצמו שום דבר תורה, שאחזור לו איזה דבר תורה מליקוטי שיחות, אשר אין לו תחת ידו, ותכף ומיד הוצאתי וחזרתי לפניו והודה לי, ודבר זה יכולים לברר אצלו. על כל פנים איני בא לשבח את עצמי בתורת חב"ד, כי תהילה לאל, יעידו כל תלמידי, אשר כמעט אין שיחה ותורה ולימוד שאני לומד ברבים, שלא אזכיר את אחד מנשיאי חב"ד, וזה גלוי וברור אצל כל תלמידי, אשר כולם יודעים שאדרבה, שקדתי כל ימי בספרי חב"ד, ובפרט בספרי ה'צמח צדק', וכל חלקי אור התורה, כי בזה נמשך ליבי מאוד, וזה כבר שנים, שאני שוקד הרבה בספריו, יותר מכל ספרי חב"ד, על כל פנים תהילה לאל, יש לי ידיעה רבה בספרי חב"ד".

באחד משיעוריו ציטט את דברי אדמו"ר הריי"צ שכל שאלת למה היא קליפה.

במכתב בו נשאל על הנחת תפילין דרבינו תם כלל בתשובתו את מנהג חסידות חב"ד וחסידויות נוספות להניח שתי זוגות תפילין החל מהבר מצוה.

כשנשאל על חבישת פאה נכרית כלל בתשובתו ציטוט מדברי רבי שלום משאש על ההיתר והמעלה בחבישת פאה נכרית.

מידי שנה, בשמחת תורה, היה מגיע לבית מדרשו בבורו פארק הרב זימרוני ציק יחד עם קבוצה של אנ"ש והתמימים, והרב שיק היה מכריז את הכרזת הקודש יחי אדוננו יחד עם כל הקהל בבית המדרש, כשמעליו פרוס דגל משיח, במעמד זה בשנת תשע"ד נשא בפני הקהל שיחה, בה הצהיר שהרבי הוא מלך המשיח וביקש מהרב ציק להפיץ את דברי שיחתו לכל העולם.

מדי שנה בשנה בג' תמוז היה מקיים התוועדות מיוחדת ביבנאל. בשנת תשע"ד הוסיף והדפיס במעמד זה את ספר התניא, עליו נכתב "יום התגלות משיח צדקינו".

מוהרא"ש מעיין עם הרב יוסף חדאד בספר דבר מלכות - תוחן וסיכום

כשבועיים לפני הסתלקותו נפגש עם הרב יוסף חדאד, וביקש ממנו זירוז בבניית מקווה בור על גבי בור במוסדותיו, סיפר לו על הדפסת ספר התניא שערך, ואף התבטא שהכיתוב "סניף ברסלב יבנאל" בדף השער של הספר מקשרו לחסידת חב"ד עוד יותר מלפני הדפסת הספר, כן ביקש מהרב חדאד מספר ספרי חסידות שהיו חסרים מספרי חסידות חב"ד בספרייתו.

הרב יצחק לעזער

כשנשאל על לימוד מדמותו של הרבי השיב שמבין פרטים רבים של הרבי בולטת התקשרותו לאדמו"ר הריי"צ ובשל כך גם אצל חסידי חב"ד קיימת התקשרות חזקה לרבי, הרב לעזער סיפר במכתבו שהרב שיק הראה לו איש דפוס חסיד חב"ד שהתמסר לקיום הוראת הרבי וויתר על צרכיו האישיים לשם כך.

בתמוז תשפ"ב נצפה מנגן יחד עם הרב יואל ראטה את הניגון המבדיל בין קודש לחול.

הרב יואל ראטה

תלמידו הרב יואל ראטה הנמנה על ממשיכי דרכו נוהג להמשיך את דרכו בקשרים עם חב"ד, הוא נוהג להתוועד בי"ט כסלו, נוסע רבות להשטתח באוהל אדמו"ר הריי"צ, שיר הנושא של אחד מאלבומיו הוא על דברי אדה"ז "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ" - "איך וויל זע גאָרנישט, איך וויל ניט דיין ג"ע (לא ג"ע התחתון ואפילו לא ג"ע העליון), איך וויל ניט דיין עולם הבא, איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין, ובכלל בערבי השירה שעורך עם תלמידיו מנגן רבות ניגוני חב"ד, הרב ראטה העיד על עצמו שכשהוא מנגן את הבבה השלישית של ניגון הקאפעליע מראה הרבי בהתוועדות בא בזכרונו, תנועת הניגון מזכירה לו את 'פניו הקדושות והמאירות' של הרבי, זאת למרות שמעולם לא השתתף בהתוועדות של הרבי.

קישורים חיצוניים

• הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר על ידי הרב אליעזר שלמה שיק ותלמידיו
• הצדיק מיבנאל ומלך המשיח