ספר תורה של משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
שומרי אמונים (שיחה | תרומות) (תרגום הקטעים מאידיש לעברית, כמו כן, הוסרו קישורים אדומים (משום שהם לא ערוכים).) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
על דבר כתיבת ספר תורה זו הודיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ב[[התוועדות]] ליל | על דבר כתיבת ספר תורה זו הודיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ב[[התוועדות]] ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בשנת [[תש"ב]]. וזה לשונו הקדוש: | ||
"בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי נדר להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד – "קבלת פני משיח ספר תורה" – לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם". | |||
באגרת מכ"ד | |||
== השתלשלות העניינים == | |||
=== ב' אייר תש"ב === | |||
באגרת מיום ב' אייר [[תש"ב]] כתב: | |||
"עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל . . עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה . . החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן". | |||
=== כ"ד טבת תש"ג === | |||
באגרת מכ"ד טבת [[תש"ג]] כתב: | |||
"כשהיינו מסובים בסעודת יו"ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ"ש שי', דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה"י ס"ת . . ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו". | "כשהיינו מסובים בסעודת יו"ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ"ש שי', דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה"י ס"ת . . ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו". | ||
התחלת הכתיבה נועדה לכ' מרחשון, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כפי שנמסר ב" | התחלת הכתיבה נועדה לכ' מרחשון, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כפי שנמסר ב"הקריאה והקדושה", ובמכתב כללי מהמזכירות של רבינו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך ההתחלה. | ||
=== ב' אייר === | |||
אך לפועל נדחה לב' אייר, ככתוב באגרת ב' אייר הנ"ל: | אך לפועל נדחה לב' אייר, ככתוב באגרת ב' אייר הנ"ל: | ||
"לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר – | "לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר – תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות". | ||
ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר- התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת, מטעם " | ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר- התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת, מטעם "ועד ספר תורה לקבלת פני משיח", ב"הקריאה והקדושה": שיתקיים (כתיבת ספר התורה) על פי בקשת הרבי (שליט"א) [נ"ע] ללא פרסום. | ||
כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של עור שחוטות וכשרות. ועוד רצה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב | כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של עור שחוטות וכשרות. ועוד רצה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' חשוון: | ||
"שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש". | "שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש". | ||
=== ג' כסלו === | |||
בג' [[כסלו]] כותב לו שוב: | בג' [[כסלו]] כותב לו שוב: | ||
"אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה". | "אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה". | ||
את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' [[ | את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' אייר [[תש"ב]], לרב אליהו נחום שקליאר: | ||
"בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים". | "בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים". | ||
כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמריהו פאַקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה" | כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמריהו פאַקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חנוך" וקופת "מחנה ישראל". | ||
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות. | את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות. | ||
==סיום כתיבת הספר תורה == | == סיום כתיבת הספר תורה == | ||
בהתוועדות [[שבת]] פרשת וארא, ג' שבט, [[תש"ל]] הודיע כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] על דבר סיומה בימים הקרובים. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה: | בהתוועדות [[שבת]] פרשת וארא, ג' שבט, [[תש"ל]] הודיע כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] על דבר סיומה בימים הקרובים. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה: | ||
"מטעמים מובנים | "מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב – שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מהסתלקותו. | ||
וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו שהקב"ה הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו | |||
ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות). | |||
ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פ' בא, | ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחר חצות, [[תש"ל]], סיימוה בסעודה חגיגית. | ||
לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י הרב הלוי לויטין ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] – סוימה כתיבת ספר-התורה. | לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י הרב הלוי לויטין ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] – סוימה כתיבת ספר-התורה. | ||
לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", ניגון " | לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", ניגון "פרזות תשב ירושלים", גלילת ספר- התורה לבישת ה"כתר" ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות – ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. | ||
אחר כך אמר [[מאמר | אחר כך אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה. | ||
ויהי רצון שתקויים תקוותו ורצונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני [[משיח]] צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן. | ויהי רצון שתקויים תקוותו ורצונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני [[משיח]] צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן. | ||
[[קטגוריה: ערכים חב"דים]] | [[קטגוריה: ערכים חב"דים]] | ||
גרסה מ־11:45, 13 ביוני 2007
על דבר כתיבת ספר תורה זו הודיע כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בהתוועדות ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בשנת תש"ב. וזה לשונו הקדוש:
"בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי נדר להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד – "קבלת פני משיח ספר תורה" – לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם".
השתלשלות העניינים
ב' אייר תש"ב
באגרת מיום ב' אייר תש"ב כתב: "עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל . . עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה . . החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן".
כ"ד טבת תש"ג
באגרת מכ"ד טבת תש"ג כתב: "כשהיינו מסובים בסעודת יו"ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ"ש שי', דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה"י ס"ת . . ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו". התחלת הכתיבה נועדה לכ' מרחשון, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כפי שנמסר ב"הקריאה והקדושה", ובמכתב כללי מהמזכירות של רבינו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך ההתחלה.
ב' אייר
אך לפועל נדחה לב' אייר, ככתוב באגרת ב' אייר הנ"ל: "לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר – תפארת שבתפארת – יום הולדת הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות".
ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר- התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת, מטעם "ועד ספר תורה לקבלת פני משיח", ב"הקריאה והקדושה": שיתקיים (כתיבת ספר התורה) על פי בקשת הרבי (שליט"א) [נ"ע] ללא פרסום.
כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של עור שחוטות וכשרות. ועוד רצה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שהקלף יהיה מעובד בארץ הקודש, ופנה בבקשה זו במברק לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' חשוון: "שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש".
ג' כסלו
בג' כסלו כותב לו שוב: "אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה".
את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' אייר תש"ב, לרב אליהו נחום שקליאר: "בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים".
כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמריהו פאַקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"מרכז לעניני חנוך" וקופת "מחנה ישראל". את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.
סיום כתיבת הספר תורה
בהתוועדות שבת פרשת וארא, ג' שבט, תש"ל הודיע כ"ק אדמו"ר שליט"א על דבר סיומה בימים הקרובים. וזה לשונו בשיחה שנאמרה בעת סיומה: "מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב – שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מהסתלקותו.
וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו שהקב"ה הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו
ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות).
ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחר חצות, תש"ל, סיימוה בסעודה חגיגית.
לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י הרב הלוי לויטין ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני רבותינו נשיאנו – סוימה כתיבת ספר-התורה.
לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", ניגון "פרזות תשב ירושלים", גלילת ספר- התורה לבישת ה"כתר" ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות – ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש.
אחר כך אמר מאמר "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.
ויהי רצון שתקויים תקוותו ורצונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן.