פנים יפות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:04, 6 בספטמבר 2024

פנים יפות הוא ספר חסידי שנכתב על ידי רבי פנחס הורוביץ בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש.

דרך הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר יש תורות חסידים רבים על דרך החסידות, אך שמם של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש אינו מוזכר בו בפירוש, ולפי המקובל קטעים אלו צונזרו על ידי המוציאים לאור שנמנו על המתנגדים, ומסיבה זו רבי חיים מצאנז הקפיד על מעתיק הספר^[1]. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה^[2], ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה...^[3]

למרות שרוב הספר עוסק בדרך הפשט והדרש, בולטים בו יסודות חסידים רבים, ביניהם כאלו שנזכרו אך ורק בספרי תלמידי הבעל שם טוב, כמו תורת ההתדבקות באותיות התורה, ועוד יסודות רבים. ולדברי מומחים בתחום בכל מקום שכתוב "שמעתי" מדובר בדברים הכתובים ומפורשים בפירוש בספרי חסידות אחרים^[4]. כמו כן בפנים יפות פרשת עקב כותב דברים חריפים כנגד כת המתנגדים.

בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר הוא מספרי החסידות היחידים שנזכרים בשמם בספרי אדמו"ר הזקן. מספר פעמים: בפרשת ראה^[5] "ובספר פנים יפות פי' לעשות הישר שיהיה כמו מדרגת אדה"ר קודם חטא עה"ד שעליו נאמר אשר עשה האלקים את האדם ישר (בקהלת ס"י ז') וכמו שכתב ברבות שם וע' מזה בזח"א ויחי (דרכ"א) אמור (דק"ז סע"א). וברבות בראשית פכ"א.", אדמו"ר הזקן משווה את פירושו של בעל הפנים יפות לפירושו שלו לפסוק "לעשות הישר בעיני ה'", שהוא שהאור חוזר שמצד העבודה יהיה שוה לאור ישר, ומבאר כי פירושו נרמז בדברי בעל הפנים יפות, כי זו היא דרגתו של אדם הראשון קודם החטא.

בפרשת נשא^[6]: " ופי' הגאון החסיד מוהר"ר פנחס ז"ל הלוי האב"ד דק"ק פפד"מ תלמידו של הה"מ נ"ע".

אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ כותב במכתב:

הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור תהלים, עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים משניות אחר התפילה, דרגא גבוה יותר, בין מנחה למעריב אגדה, אחר תפילת ערבית שיעור גמרא, תניא, גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מרבי עקיבא ורשב"י, ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. בשבת קודש היו לומדים מדרש, פרקי אבות, חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש אור החיים פנים יפות ובאר מים חיים), ולפעמים גם פי' מתורה אור או לקוטי תורה וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')

— אגרות אדמו"ר הריי"צ כרך י"ד ע' קכ"ה

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון, ע"ו, ב.
↑ מפי האדמו"ר מאוז'רוב זי"ע מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ"א.
↑ הנ"ל.
↑ מכתבו של הילמן, בשם הג"ר רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א
↑ ליקוטי תורה, פרשה ראה כד, ג
↑ ליקוטי תורה, פרשה נשא, כ"ט, ד'

[1] שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון, ע"ו, ב.

[2] מפי האדמו"ר מאוז'רוב זי"ע מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ"א.

[3] הנ"ל.

[4] מכתבו של הילמן, בשם הג"ר רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א

[5] ליקוטי תורה, פרשה ראה כד, ג

[6] ליקוטי תורה, פרשה נשא, כ"ט, ד'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''פנים יפות''' הוא ספר חסידי שנכתב על ידי רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל ההפלאה, תלמיד [[המגיד ממעזריטש]].
 ==דרך הספר==
-בספר יש תורות חסידים רבים על דרך החסידות, אך שמם של [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] אינו מוזכר בו בפירוש, ולפי המקובל קטעים אלו צונזרו על ידי המוציאים לאור שנמנו על ה[[מתנגדים]], ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערה|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון, ע"ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה{{הערה|מפי האדמו"ר מאוז'רוב, זי"ע מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ"א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה...{{הערה|הנ"ל.}}
+בספר יש תורות חסידים רבים על דרך החסידות, אך שמם של [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] אינו מוזכר בו בפירוש, ולפי המקובל קטעים אלו צונזרו על ידי המוציאים לאור שנמנו על ה[[מתנגדים]], ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערה|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון, ע"ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה{{הערה|מפי האדמו"ר מאוז'רוב זי"ע מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ"א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה...{{הערה|הנ"ל.}}
 למרות שרוב הספר עוסק בדרך הפשט והדרש, בולטים בו יסודות חסידים רבים, ביניהם כאלו שנזכרו אך ורק בספרי תלמידי הבעל שם טוב, כמו תורת ההתדבקות ב[[אותיות]] התורה, ועוד יסודות רבים. ולדברי מומחים בתחום בכל מקום שכתוב "שמעתי" מדובר בדברים הכתובים ומפורשים בפירוש בספרי חסידות אחרים{{הערה|מכתבו של הילמן, בשם הג"ר רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א}}. כמו כן בפנים יפות פרשת עקב כותב דברים חריפים כנגד כת המתנגדים.