ישראל יהודה אלפנביין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ישראל אלפנביין 4.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל יהודה אלפנביין (תשפ"ד)]]
[[קובץ:ישראל אלפנביין 4.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל יהודה אלפנביין (תשפ"ד)]]
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, [[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]], ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] בעבר כיהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, [[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]], ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], בעבר כיהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה מ־09:54, 3 בספטמבר 2024

הרב ישראל יהודה אלפנביין (תשפ"ד)

הרב ישראל יהודה אלפנביין (יליד שנת תשל"א, 1971) הינו סופר חב"די, רב בבית הכנסת חב"ד סמילנסקי בנתניה, ור"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, בעבר כיהן כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה.

תולדות חיים

נולד בי"ח תמוז תשל"א (1971) בלוד, לאביו הרב מרדכי צבי אלפנביין (חתנו של הרב מלך קפלן) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' בתלמוד תורה המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב בערל קסלמן.

לישיבה נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ולאחר מכן עבר לתומכי תמימים כפר חב"ד.

לקראת שנת תנש"א נסע ללמוד בקבוצה בישיבה המרכזית ב-770. בקיץ תנש"א סייע למשך ארבעה שבועות[1] בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י ועד הנחות התמימים להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת גליון בית חיינו כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: "ילכו מחיל אל חיל גו'"[2].

באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה בעיתון כפר חב"ד.

הרב ישראל יהודה אלפנביין

בי"ג סיון תשנ"ג נשא את רעייתו מרת חנה, בת ר' ראובן שלמה שניאורסון מירושלים, קבע את מגוריו בנתניה והחל לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בעיר. בשנת תש"פ החל לשמש כמשפיע בישיבה בשיעור ב'.

אחר פטירתו של הרב נתנאל דרייפוס התמנה (בשנת תשע"ג) למלא את מקומו כרב ומשפיע בית כנסת חב"ד ברחוב סמילנסקי בנתניה[3], ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.

בשנים תש"פ - תשפ"ב שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.

בשבט תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת את"ה המרכזי מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.

לאחר חודש תשרי תשפ"ד עזב את עבודתו בישיבה בנתניה.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ה התפרסם כי ישמש כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת[4].

כתיבה ופרסומים

באלול תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות לשבועון כפר חב"ד[5] .

בשנת תשנ"ג עבד ביחד עם הרב שניאור זלמן הרצל והרב מנחם מענדל הנדל על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת הגאולה לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועל.

כתב בקביעות בשבועון כפר חב"ד במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על חסיד מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים משיחות קודש על פרשיות השבוע. כתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב".

החל משנת תשע"ג הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.

בשנת תשע"ז חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.

ספר ר' מענדל פוטרפס

במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' מענדל פוטרפס יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו.

במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - בשבועון כפר חב"ד, שבועון בית משיח והתמים (בית משיח).

ספריו

הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. משבת פרשת פנחס
  2. קובץ 'בין כסה לעשור' מבית ועד חיילי בית דוד, תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41)
  3. הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה.
  4. בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש
  5. על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח גל' 1863 (ע' 97)