עזריאל מפעי: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' עזריאל מפעי.jpeg|שמאל|ממוזער|ר' עזריאל מפעי (במרכז) בהתוועדות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר חב"ד (תשפ"ד)]] | [[קובץ:ר' עזריאל מפעי.jpeg|שמאל|ממוזער|ר' עזריאל מפעי (במרכז) בהתוועדות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר חב"ד (תשפ"ד)]] | ||
[[קובץ:ר' עזריאל מפעי ת''ת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עזריאל מפעי מקבל תעודת הוקרה | [[קובץ:ר' עזריאל מפעי ת''ת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עזריאל מפעי מקבל תעודת הוקרה בעת פרישתו מההוראה מהרב [[ברק כוכבי]] (תשפ"ד)]] | ||
ר' '''עזריאל מפעי''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא איש חינוך ותיק | ר' '''עזריאל מפעי''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא איש חינוך ותיק, שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]], זוכה פרס עיריית לוד למורים מצטיינים, הקים וייסד את [[בית הכנסת]] 'כתר עובדיה' ב[[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תש"פ]] הקים בחצר ביתו את בית הכנסת כתר עובדיה, לבית הכנסת צביון ייחודי הדומה באופיו ל[[בית הכנסת - 770]] - בית המדרש של הרבי. | בשנת [[תש"פ]] הקים בחצר ביתו את בית הכנסת כתר עובדיה, לבית הכנסת צביון ייחודי הדומה באופיו ל[[בית הכנסת - 770]] - בית המדרש של הרבי. | ||
בתקופת עבודתו נמנה על ותיקי המחנכים החב"דיים והוכר כמחנך הוותיק בתלמוד תורה בלוד. | |||
עם סיום שנת הלימודים [[תשפ"ד]] פרש מתפקידו ויצא ל[[גמלאות]]. | |||
מוסר מדי [[ליל שישי]] שיעור ב[[ליקוטי שיחות]] לקבוצת אברכים ב[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]]. | מוסר מדי [[ליל שישי]] שיעור ב[[ליקוטי שיחות]] לקבוצת אברכים ב[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]]. | ||
גרסה אחרונה מ־22:49, 31 באוגוסט 2024
ר' עזריאל מפעי (יליד שנת תשי"א) הוא איש חינוך ותיק, שימש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד, זוכה פרס עיריית לוד למורים מצטיינים, הקים וייסד את בית הכנסת 'כתר עובדיה' בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחודש אייר תשי"א לאביו ר' עובדיה[1] ולאמו מרת טובה מפעי.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד, לקראת שנת הלימודים תשל"ט[דרושה הבהרה] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
כנער זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי ולהתברך מפיו.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ירקונה וקבע את מגוריו בכפר חב"ד, לאחר מכן החל לעסוק בהוראה ומונה למשרת מחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד.
בשנת תשע"ז נבחר על ידי עיריית לוד כמורה מצטיין, הבחירה פורסמה בערב הצדעה שערך ראש העיר עו"ד יאיר רביבו, כשמתוך כלל אנשי החינוך בעיר נבחרו 40 מורים בלבד[2].
בשנת תש"פ הקים בחצר ביתו את בית הכנסת כתר עובדיה, לבית הכנסת צביון ייחודי הדומה באופיו לבית הכנסת - 770 - בית המדרש של הרבי.
בתקופת עבודתו נמנה על ותיקי המחנכים החב"דיים והוכר כמחנך הוותיק בתלמוד תורה בלוד.
עם סיום שנת הלימודים תשפ"ד פרש מתפקידו ויצא לגמלאות.
מוסר מדי ליל שישי שיעור בליקוטי שיחות לקבוצת אברכים בבית הכנסת בית מנחם.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, הרב חיים אברביה, משפיע במכון תורני טכנולוגי בצפת.
- חתנו, ר' מנחם מענדל פש, נחלת הר חב"ד.
- בנו, ר' שניאור זלמן מפעי, צפת.
- בנו, ר' יהודה מפעי, טירת הכרמל.
- חתנו ר' מנחם מענדל מזרחי, כפר חב"ד.