יוסף יצחק נאה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יוסף יצחק נאה''' ([[תרנ"ו]]-[[כ' תשרי]] [[תש"ל]]{{הערה|על פי 'נודע בשיעורים'. אף כי במקומות אחרים נכתב שנפטר ביום השני של ראש השנה תש"י.}} היה מנכבדי קהילת חב"ד בירושלים, טוען רבני מומחה, ממנהלי ישיבת [[מדרש שמואל]] בעיר, אשר שימש במשך תקופה כמנהל [[כולל חב"ד ארץ הקודש. | הרב '''יוסף יצחק נאה''' ([[תרנ"ו]]-[[כ' תשרי]] [[תש"ל]]{{הערה|על פי 'נודע בשיעורים'. אף כי במקומות אחרים נכתב שנפטר ביום השני של ראש השנה תש"י.}} היה מנכבדי קהילת חב"ד בירושלים, טוען רבני מומחה, ממנהלי ישיבת [[מדרש שמואל]] בעיר, אשר שימש במשך תקופה כמנהל [[כולל חב"ד ארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים. | לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים. | ||
בימי מלחמת העולם הראשונה, נדד יחד עם שאר בני המשפחה המורחבת למצרים, ועסק שם במסחר אריגים בשותפות עם שני יהודים נוספים, וראה ברכה בעסקיו. כאשר נרגעו רוחות המלחמה וחזר לירושלים, רצו השותפים להמשיך בעסק, אך הוא משך את ידיו וחזר לשקוד על תלמודו. | בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], נדד יחד עם שאר בני המשפחה המורחבת למצרים, ועסק שם במסחר אריגים בשותפות עם שני יהודים נוספים, וראה ברכה בעסקיו. כאשר נרגעו רוחות המלחמה וחזר לירושלים, רצו השותפים להמשיך בעסק, אך הוא משך את ידיו וחזר לשקוד על תלמודו. | ||
התגורר בשכונת זכרון משה ושימש לפרנסתו כטוען רבני מומחה, בעל התמחות מיוחדת בדיני ממונות. | התגורר בשכונת זכרון משה ושימש לפרנסתו כטוען רבני מומחה, בעל התמחות מיוחדת בדיני ממונות. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
עסק במעשי צדקה וחסד, והיה הממונה על חלוקת התמיכות בתושבי ירושלים מטעמו של הנדיב מר יצחק שלום מארה"ב. | עסק במעשי צדקה וחסד, והיה הממונה על חלוקת התמיכות בתושבי ירושלים מטעמו של הנדיב מר יצחק שלום מארה"ב. | ||
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, זכה ליחידות וביקש ברכה להצליח בניתוח שהיה נצרך עבורו בשל הכאבים העזים שסבל מהאבן בכליותיו, שהיה מסובך מאוד באותם ימים, אך הרבי אמר לו שאינו צריך ניתוח, ולמחרת האבן יצאה מעצמה{{הערה|מסע הרבי בארץ הקודש עמוד 111.}}. | בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ הקודש, זכה ליחידות וביקש ברכה להצליח בניתוח שהיה נצרך עבורו בשל הכאבים העזים שסבל מהאבן בכליותיו, שהיה מסובך מאוד באותם ימים, אך הרבי אמר לו שאינו צריך ניתוח, ולמחרת האבן יצאה מעצמה{{הערה|מסע הרבי בארץ הקודש עמוד 111.}}. | ||
בשנת תרצ"ב ההדיר את ספרו של הבן איש חי. | בשנת תרצ"ב ההדיר את ספרו של הבן איש חי. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו הרב [[אברהם חיים נאה]] | |||
לו ולרעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם: | לו ולרעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם: | ||
*בנו, הרב משה צבי נאה - בעל ה'נחמו עמי'{{הערה|אין לבלבל עם בן דודו, מפתח תקווה, בן הגרא"ח.}} | *בנו, הרב משה צבי נאה - בעל ה'נחמו עמי'{{הערה|אין לבלבל עם בן דודו, מפתח תקווה, בן הגרא"ח.}} | ||
גרסה מ־13:36, 30 באוגוסט 2024
הרב יוסף יצחק נאה (תרנ"ו-כ' תשרי תש"ל[1] היה מנכבדי קהילת חב"ד בירושלים, טוען רבני מומחה, ממנהלי ישיבת מדרש שמואל בעיר, אשר שימש במשך תקופה כמנהל כולל חב"ד ארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בחברון בשנת תרנ"ו כבן שני לאביו הרב מנחם מענדל נאה ולאמו מרת מוסיא עטא.
כנער למד בישיבת תורת אמת חברון ובישיבת תורת חיים בירושלים.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בי"ד אדר ראשון תרע"ג עם בת דודו מרת בתיה (באשה) פרומה, בתו של הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ומרת חנה.
לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.
בימי מלחמת העולם הראשונה, נדד יחד עם שאר בני המשפחה המורחבת למצרים, ועסק שם במסחר אריגים בשותפות עם שני יהודים נוספים, וראה ברכה בעסקיו. כאשר נרגעו רוחות המלחמה וחזר לירושלים, רצו השותפים להמשיך בעסק, אך הוא משך את ידיו וחזר לשקוד על תלמודו.
התגורר בשכונת זכרון משה ושימש לפרנסתו כטוען רבני מומחה, בעל התמחות מיוחדת בדיני ממונות.
שמעו כטוען רבני יצא למרחוק, ולעיתים קרובות התבקש לכתת רגליו לשמש כטוען רבני במקומות מרוחקים ואף ערך נסיעות לחו"ל כולל הודו וארגנטינה.
במשך תקופה ארוכה שימש כטוען רבני של הרבנות הראשית בירושלים, ובין השאר שימש כנציג הרבנות הראשית בנושא ועדות השחיטה המשותפות עם הרבנות והעדה החרדית.
עסק במעשי צדקה וחסד, והיה הממונה על חלוקת התמיכות בתושבי ירושלים מטעמו של הנדיב מר יצחק שלום מארה"ב.
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, זכה ליחידות וביקש ברכה להצליח בניתוח שהיה נצרך עבורו בשל הכאבים העזים שסבל מהאבן בכליותיו, שהיה מסובך מאוד באותם ימים, אך הרבי אמר לו שאינו צריך ניתוח, ולמחרת האבן יצאה מעצמה[2].
בשנת תרצ"ב ההדיר את ספרו של הבן איש חי.
בשנים תש"ד - תש"ח נמנה על מנהלי ישיבת מדרש שמואל שפעלה בעיר העתיקה של ירושלים. בעקבות הירצחו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין במהלך המלחמה, לקח על עצמו את ניהול כולל חב"ד באופן זמני, וכאשר נודע לאדמו"ר הריי"צ על המקרה הטראגי, הורה שהרב נאה ימשיך בתפקידו עד להקמת הנהלה חדשה[3], שהוקמה בכ"ג סיון תש"ט[4].
נפטר בחול המועד סוכות כ' תשרי תש"ל, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
משפחתו
- אחיו הרב אברהם חיים נאה
לו ולרעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם:
- בנו, הרב משה צבי נאה - בעל ה'נחמו עמי'[5]
- בנו, ר' שלום נאה (נפטר בכ"ט תמוז תשס"ה, נטמן בהר המנוחות)
- בתו מרת לאה, רעיית ר' גרשון קלח
- נכדו, הרב אלעזר נאה, רב הישוב קשת ברמת הגולן
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, נודע בשיעורים, פרק ל"א