ראובן הסופר: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה, הוספת מקורות) |
(←תלמידיו: הוספת מקור) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
תלמידו המובהק היה ר' [[זונדל הסופר]] שהיה [[סופר סת"ם]] בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובני הצמח צדק קנו אצלו פרשיות תפילין והיו נחשבות כמו שכתבם ר' ראובן הסופר עצמו. | תלמידו המובהק היה ר' [[זונדל הסופר]] שהיה [[סופר סת"ם]] בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובני הצמח צדק קנו אצלו פרשיות תפילין והיו נחשבות כמו שכתבם ר' ראובן הסופר עצמו. | ||
תלמיד תלמידו הוא הרב [[משה אקסלרוד הסופר]] שהיה [[סופר סת"ם]] בזמן [[אדמו"ר המהר"ש]] שאף כתב אצלו [[ספר תורה]]. | תלמיד תלמידו הוא הרב [[משה אקסלרוד הסופר]] שהיה [[סופר סת"ם]] בזמן [[אדמו"ר המהר"ש]] שאף כתב אצלו [[ספר תורה]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=344 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמ' שכה].}}. | ||
==פרשיות בכתב ידו== | ==פרשיות בכתב ידו== | ||
גרסה מ־02:01, 30 באוגוסט 2024
הרב החסיד המפורסם ר' ראובן הסופר הידוע בשם ראובן מיאנוביטש, היה סופרו האישי של אדמו"ר הזקן וייסד על פי אדמו"ר הזקן את כתב חב"ד הידוע.
אודותיו
בספר "בית רבי" נמנה הוא בין תלמידי אדמו"ר הזקן:
"הרה"ח המפורסם ר' ראובן זלה"ה מייאנאוויטש, כותב סת"ם בקדושה ובטהרה. היה חסיד גדול וירא-שמים גדול מאוד. והוא מפורסם בעולם בסת"ם שלו. וגם לרבינו הזקן נ"ע היה הוא כותב סת"ם. ומפורסם בעולם בשם "סופר רבינו". וכעת התפילין שלו יקרי-המציאות ויקרי-הערך, ומשלמים עבורם כל הון[1]".
אדמו"ר הריי"צ מפליג בשבחו: "הסופר המהולל ומשובח בפי כל הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים – החסיד המפורסם ר' ראובן נ"ע מיאנאוויטש – אשר הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ לימד אותו את כתיבת תמונת האותיות וגילה לו הסוד בעשיית הדיו[2]".
אדמו"ר הצמח צדק כתב בתשובה להלכה: "ולמעשה צויתי להעתיק לו מהספר-תורה שכתב הסופר המפורסם של אאזמו"ר נ"ע, ה"ה הסופר מ' ראובן, ויעתיקו לו השורות הכל כפי שנכתב שם, ועל זה יכול לסמוך[3]".
היה סופרו המובהק של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הזקן השתמש רק בכתיבתו של ר' ראובן. פעם אמרו לאדמו"ר הזקן, שר' ראובן מערב דבר-מה בדיו שהוא מייצר, כדי שהאותיות יהיו מבהיקות יותר, השיב להם אדמו"ר הזקן: "יודע אני שהוא מערב משהו בדיו - הוא מערב בה יראת-שמים, ותו לא!"[4].
רבי אייזיק מהומיל סיפר שפעם אמר אדמו"ר הזקן לבנו, אדמו"ר האמצעי: אני שוכב לנוח קימעא, המתן ליד דלת חדרי והעירני לתפילת המנחה. עמד אדמו"ר האמצעי ליד הדלת, לפתע ראה שמיטתו של אביו מזדעזעת ומיטלטלת. יצא אדמו"ר הזקן מחדרו ואמר לבנו: רוץ מיד וקרא לי את ראובן הסופר, ושיביא עמו רצועה. בא הסופר לרבי, והרבי הראה לו כיצד לעשות את ה"קשר של ראש" שבתפילין[5].
עוד מסופר, שמלמד אחד מקלימוביטש היה אצל אדמו"ר הזקן, והרבי שלחו ליאנוביטש הסמוכה לקחת אצל הסופר ר' ראובן כמה מזוזות עבורו. המתין המלמד אצל הסופר כמה ימים עד שנסתיימה כתיבת המזוזות, וכשנתן לו ר' ראובן את המזוזות עבור הרבי, ביקש המלמד כמה מזוזות גם עבור עצמו. נתן לו הסופר עוד כמה מזוזות, תוך שהוא מזהיר אותו שלא להחליף ביניהן ולתת לרבי את המזוזות שנועדו עבור הרבי. מכיון שנתבקש שלא להחליף ביניהן, החליט המלמד להחליף, ולראות מה תהיה תגובתו של הרבי. כשקיבל הרבי את המזוזות שהלה הגיש לו, הביט בהן, ושאל בתמיהה גדולה: אלו הן המזוזות שראובן שלח לי?! התנצל המלמד שאולי התחלפו לו המזוזות, ונתן לרבי את המזוזות שנועדו עבורו. הביט בהן הרבי, ואמר: אה! אה!
חזר השליח ליאנוביטש וטען באזני ר' ראובן: איזה מזוזות פסולות נתת לי, שהרבי לא חפץ בהן?! תנוח דעתך – השיב לו הסופר – גם מזוזותיך כשרות וגם הן נכתבו באותן הכוונות. אלא שהרבי ביקש ממני שאת המזוזות המיועדות לו אכתוב רק בשעה שהלבנה במילואה, אבל בראותו במזוזותיך הבחין שהן לא נכתבו בשעה זו[6].
עוד מסופר שפרשיותיו של ר' ראובן עלו הון רב וכך ראה הצלחה והפך לעשיר גדול. כשראה שהביקוש רב החליט לספח אליו עוזרים ומיד החל פרנסתו להתמעט. נכנס ר' ראובן אל אדמו"ר הזקן לשאול בסיבת הדבר, והרבי השיבו שבדינים יש 'לכתחילה' ו'בדיעבד', וגם בפרנסה יש 'לכתחילה' ו'בדיעבד'. לכתחילה טוב להיות עשיר ובדיעבד גם לחם ומים מספיק. אם אדם מקיים את הלכתחילה הראשון, אז הקב"ה נותן את הלכתחילה השני. אבל כשהתחלת להסתפק עם הדיעבד הראשון (מפני שעוזרו לא היה ירא שמים כל כך כמוהו), אז נתן לך הקב"ה גם את הדיעבד השני[7].
תלמידיו
תלמידו המובהק היה ר' זונדל הסופר שהיה סופר סת"ם בזמן אדמו"ר הצמח צדק ובני הצמח צדק קנו אצלו פרשיות תפילין והיו נחשבות כמו שכתבם ר' ראובן הסופר עצמו.
תלמיד תלמידו הוא הרב משה אקסלרוד הסופר שהיה סופר סת"ם בזמן אדמו"ר המהר"ש שאף כתב אצלו ספר תורה[8].
פרשיות בכתב ידו
מהידיעות שהגיעו לידינו, היה זוג תפילין שרכש הגביר ר' יהושע פאליק גוראריה מכתב ידו, וכאשר בדק את אמינותן אצל אדמו"ר הרש"ב, השיב לו שאכן זהו כתב ידו של ר' ראובן הסופר, ושירכוש אותן, ואם הוא לא ירכוש - אדמו"ר הרש"ב ירכוש אותן לעצמו. ר' פאליק נספה בשואה, ולא ידוע מה עלה בגורל התפילין (היה אפשר לזהות תפילין אלו בקלות כיון שהיו גדולות משאר התפילין הנפוצות)[9].
תפילין נוספות נרכשו על ידי ר' שניאור זלמן גוראריה, והוא נתן אותם לתבנית:רבי שיראה אותם לאדמו"ר הריי"צ שאישר את אמינותן (אלא שהעיר שאי אפשר לדעת בוודאות אם זהו כתב של ראובן הסופר או של תלמידו ר' זונדל הסופר שכתב בדיוק כמוהו).
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 248-250.
קישורים חיצוניים
- הרב יהושע מונדשיין, כתב הסת"ם שתיקן אדמו"ר הזקן
תבנית:קישור לא פעיל - ספר התורה של ר' ראובן הסופר, בתוך הספר 'סמרקנד - מחתרת שהאירה למרחקים'
הערות שוליים
- ↑ בית רבי סוף פרק כ"ו
- ↑ אגרות-קודש, יג, עמ' שכה.
- ↑ שו"ת ה'צמח צדק', יו"ד סימן רז ס"ג.
- ↑ "לקוטי סיפורים" להרה"ח רח"מ פארלוב, כפר חב"ד תשכ"ו, עמ' נח.
- ↑ "לשמע אזן" עמוד 33. ומסיים שם שהחסיד ר' מרדכי יואל היה מסיים סיפור זה באמרו: היה זה "הראה לו קשר של תפילין" וד"ל.
- ↑ "שמועות וסיפורים" עמוד יח. ליקוטי סיפורים אות נד. רשימות דברים עמ' 85. בספר לקוטי רשימות ומעשיות (אות סה) מובא סיפור זה על ר' זושא מאניפולי ששלח שליח לר' ראובן הסופר, וההקפדה היתה לכתוב את המזוזות "בשעה שהשמש זורחת ואין שום ענן מסתיר את אורה".
- ↑ לדמותו של חסיד אמת. תשורה גולדברג -אבצן ברוקלין תשע"ח, עמ' 136.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמ' שכה.
- ↑ ליקוטי סיפורים, אות פה.