מנחם מענדל טננבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד ב[[ו' טבת]] [[תשי"א]] לר' מאיר וטויבא חוה טננבוים בשכונת בתי אונגרין ב[[ירושלים]]. | נולד ב[[ו' טבת]] [[תשי"א]] לר' מאיר וטויבא חוה טננבוים בשכונת בתי אונגרין ב[[ירושלים]]. | ||
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת | בצעירותו למד בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] וחש קירבה גדולה אל ראש הישיבה הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], וזכה לשמוע שיעורים מפי ר' [[אברהם פאריז]] שהגיע לישיבה פעם בשבוע ומסר שיעור בתורת אדמו"ר המהר"ש ב'תורת שמואל'{{הערה|באחת היחידויות של ר' אברהם פאריז אצל הרבי, שאל את הרבי במה להיות מונח והרבי חייך והשיב לו "במה שאני מונח", וכשהוא הסתכל על השולחן ראה שעל השולחן מונח הספר תורת שמואל.}}, והשתתף בהתוועדויות רבות של ר' [[שלמה חיים קסלמן]] בכפר חב"ד. | ||
בשנת [[תש"ל]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמהלכה זכה ליחידות מיוחדת אצל הרבי שנמשכה באופן חריג אצל בחורים 11 דק'. | בשנת [[תש"ל]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמהלכה זכה ליחידות מיוחדת אצל הרבי שנמשכה באופן חריג אצל בחורים 11 דק'. | ||
גרסה אחרונה מ־09:16, 21 באוגוסט 2024
הרב מנחם מענדל טננבוים (יליד שנת תשי"א, 1950) הוא חסיד חב"ד תושב שכונת קריית יובל שבירושלים העוסק בההדרת כתבי הגאון הרוגוצ'ובי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בו' טבת תשי"א לר' מאיר וטויבא חוה טננבוים בשכונת בתי אונגרין בירושלים.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת וחש קירבה גדולה אל ראש הישיבה הרב שמואל אלעזר היילפרין, וזכה לשמוע שיעורים מפי ר' אברהם פאריז שהגיע לישיבה פעם בשבוע ומסר שיעור בתורת אדמו"ר המהר"ש ב'תורת שמואל'[1], והשתתף בהתוועדויות רבות של ר' שלמה חיים קסלמן בכפר חב"ד.
בשנת תש"ל נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', ובמהלכה זכה ליחידות מיוחדת אצל הרבי שנמשכה באופן חריג אצל בחורים 11 דק'.
ראשית דרכו בעריכה תורנית החלה במהלך שנת ה'קבוצה' שלו בעקבות פנייתו של בן דודו, מחסידי פאפא, שביקש ממנו לכתוב 'הנחות' משיחותיו של האדמו"ר מפאפא.
התחתן בשנת תשל"ג עם מרת בתיה ר' ישעיה גופין, וקבע את מגוריו בכפר חב"ד, ועבד בספריית בית שז"ר, למד בכולל של מורו ורבו ר' אברהם הערש כהן, והחל לעבוד אצל ר' מענדל כשר במכון תורה שלימה בירושלים.
תקופה מסויימת לימד בבית ספר למלאכה.
בשנת תשמ"ז התאלמן מרעייתו שנפטרה ממחלה קשה, ולאחר שהתחתן בזיווג שני, קבע את מגוריו בירושלים, ושנים רבות התגורר בשכונת הר נוף.
עבד תחת הרב מנחם מענדל כשר במכון התורני 'בית תורה שלמה' שהקים והשתתף בעריכת עשרות הספרים שיצאו לאור בסדרת 'תורה שלימה', וכיום עוסק בההדרת כתבי הגאון הרוגוצ'ובי מטעם מכונים תורניים שונים.
במהלך השנים זכה ליחס מיוחד שהתבטא במענות שקיבל מהרבי על עבודתו. בח"י אלול תשמ"ח, עבר הרב טננבוים לפני הרבי בחלוקת דולרים, המזכיר הרב יהודה לייב גרונר הציגו כ'טננבוים מתורה שלימה'. הרבי אמר: "אני לא יודע עד כמה יודעים שהרוגוצ'ובר היה זריז גם בכתיבה, גם בלימוד ואפילו באכילה, אז צריכים להוציא את הספר מהר". לדבריו הרבי התכוון לספר על מסכת ברכות שהיה בכתובים.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיטת לימודו של הרוגוצ'ובי - כפר חב"ד, תשמ"ז
- נישואין אזרחיים במשנתו של הרוגוצ'ובי - כפר חב"ד, תשמ"ח
- רזין דאורייתא - ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי הרבי, ביתר עלית תשס"ח (עורך שותף)
- צפנת פענח, תורת הרוגוצ'ובי על 'שניים אוחזים', מכון הר המלך נחלת הר חב"ד, תשנ"ח
- תורת הרוגוצ'ובי על מסכת ברכות, מכון 'המאור'
- תורת הרוגוצ'ובי על מסכת שבת, מכון 'המאור'
- כתבי רבי יחיאל, תשס"ב בני ברק (2 כרכים)
- הגדה של פסח - עם ביאורי הרוגוצ'ובי,
- הגדה של פסח על פי תורת הרב יוסף רוזין (הרוגאצ'בי), תשס"ח
- הרוגוצ'ובי ותורת הגאולה - תשורה לנישואי משפחת טננבוים, כפר חב"ד תשע"ד
- המלך במסיבו (עורך שותף)
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ישעיהו טננבוים - שליח של הרבי בדסטין, פלורידה, שבארה"ב.
- בנו, ר' נחום טננבוים - שליח של הרבי בהיולט, ניו יורק, שבארצות הברית.
- בנו, ר' לוי יצחק טננבוים - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נוער ישראל גילה ירושלים.
- נכדו, ר' ארי טננבוים - איש תקשורת חב"די, כתב באתר כיכר השבת.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרוגוצ'ובר היה זריז מאד בכל ענייניו - באתר
- 41 שנה לרב גרליק: צרור סיפורים נדירים ● מרתק - באתר
י"א סיון תשע"ה - המזכיר שאני הכרתי ● מרתק - באתר כ"ב סיון תשע"ה
- ↑ באחת היחידויות של ר' אברהם פאריז אצל הרבי, שאל את הרבי במה להיות מונח והרבי חייך והשיב לו "במה שאני מונח", וכשהוא הסתכל על השולחן ראה שעל השולחן מונח הספר תורת שמואל.