מז'יבוז': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←הבעל שם טוב) |
|||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
באותו זמן הי' בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בס' [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}. | באותו זמן הי' בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בס' [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}. | ||
ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק 'הסתלקותו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' סיון תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], | ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק 'הסתלקותו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' סיון תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי משיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערת שוליים|'אחד הי'' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה. | ||
בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי. | בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי. | ||
גרסה מ־13:39, 28 במאי 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מזיבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה יהודית בצפון פודליה[1], שהייתה שנים רבות מרכז של תורה וחסידות. בפי היהודים היא כונתה ציון של פודליה[2] ודי קליינע ארץ ישראל (=ארץ ישראל הקטנה[3]).
שמה
שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "מז'י" - בין, "בוז" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.
מיקומה
מז'יבוז' שוכנת בין שני העורצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה באוקראינה.
הסטוריה
העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח אירופה והיא קיימת למעלה מאלף שנים. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות ליטא את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מפולין לליטא וחוזר חלילה.
בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות פולין. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'ובז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.
בשנת ת"ס כבשה מלכות פולין את העיר[4]. ובשנת תק"ו כבשה נסיכות וואהלין את העיר.
יהודים
בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה יהודים שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת[5].
בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.
בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי יואל סירקיס - הב"ח זי"ע, שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל פולין. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות ישראל, וכונתה 'קהילת אורה של תורה'[6].
תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר[7]. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת יהודי מזיבוז' מדור לדור[8].
בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר.
לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה' ו'קרן אור פני משה'[9].
פרעות ת"ח ות"ט חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי ימ"ש את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש תמוז ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר[10].
לאחר מספר שנים חזרו יהודים להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטז[11] וכמו""צ כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.
הבעל שם טוב
בשנת ת"ק חיפש הבעל שם טוב היכן לגור. תלמידו ר' נחמן מהורדנקא כתב על-כך לאחיו, מו"צ העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב הבעש"ט שם תעלה קרן העיירה.
הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר נמירוב[12] שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם[13], אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי דגים בשפע לכבוד שבת"[14].
ואכן, באותה השנה[15]. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת אדל, חתנו הרב יחיאל אשכנזי[16], עוזרו וספרו ר' צבי סופר ותלמידו בן לוויתו ר' זאב וולף קיצס. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.
בזמן מגורי הבעש"ט בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה יהודים ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל הבעש"ט ולקבל את ברכתו.
באותו זמן הי' בית מדרשו של הבעש"ט בית המקדש של הדור ההוא[17] והבחינה הרוחנית של לוחות הברית שרתה בו[18].
בו' סיוון תק"כ נסתלק הבעש"ט[19], ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה[20]. בנו, רבי צבי, המשיך להנהיג את תנועת החסידות בעיירה, עד לז' סיון תקכ"א, בה מסר את הנהגת החסידות להמגיד ממזריטש בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז תנועת החסידות למזריטש, ר' צבי משיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן[21] העתיק את מושבו לפינסק. במז'יבוז נותרו ר' זאב וולף קיצס, חתן הבעש"ט ר' יחיאל אשכנזי, רעייתו מרת אדל ומספר חסידים שנותרו בעיירה. בין השנים תקכ"ז - תקל"ב שהה בעיירה גם הצדיק ר' זלמן מלוצק, מתלמידי הבעש"ט, אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.
בשנת תק"ל נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.
תקופת ר' ברוך
תקופת האוהב ישראל
שושלת מז'יבוז'
מזיבוז' בשואה
מזיבוז' כיום
לקריאה נוספת
מקורות
הערות שוליים
- ↑ כיום היא במחוז חלמניקי שבפולין.
- ↑ ראה שרי המאה ח"ג פ"א
- ↑ ראה בחוברת 'אחד הי' ואחריו לא יהי'.', שבועות תש"ע עמ' 14.
- ↑ מסורות חסידיות מסוימות טוענות כי הכיבוש הפולני אירע לאחר התיישבות הבעש"ט בעיר, בשנת ת"ק.
- ↑ בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.
- ↑ בהרחבה על תקופה זו ראה בספר שרי המאה מאת י"ל פישמאן מימון ח"ג בתחילתו.
- ↑ שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".
- ↑ מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, שבועות ה'פרצת עמ' כ"ו.
- ↑ אחיינו של בעל הסמיכת חכמים
- ↑ בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי הי' הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.
- ↑ כרב מטעם הממשלה כיהן ר' בעריש ביילואויס.
- ↑ עיר מרכזית וחשובה.
- ↑ בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי יחיאל מיכל מנמירוב.
- ↑ בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן ע"י הרב מטעם הממשלה של העיר, התלמי דחכם הנגיד ר' בעריש ביילואוייס, ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.
- ↑ ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.
- ↑ במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל הדגל מחנה אפרים, ר' ברוך ממז'יבוז והבת פייגא, אם ר' נחמן מברסלב.
- ↑ ראה קונטרס בית רבינו שבבבל, תשנ"ב.
- ↑ מחלומו של ר' זאב וולף קיצס, הובא בס' שמועות וסיפורים לחסיד ר' רפאל נחמן הכהן, ח"ב.
- ↑ ראה בארוכה בספר התולדות הבעל שם טוב מאת אברהם חנוך גליצנשטיין בפרק 'הסתלקותו'.
- ↑ בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי בחסידות ברסלב את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.
- ↑ 'אחד הי עמ' ל"ב, ויש חולקים.