מז'יבוז'

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
		אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

בית הקברות בעיירה. במרכז: אוהל הבעש"ט המשופץ.

בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.

מזיבוז' (באוקראינית: מיג'ביז'. ובפולנית מינדז'יבוז'. היא) עיירה יהודית בפודליה, שהייתה שנים רבות מרכז של תורה וחסידות. בפי היהודים היא כונתה ציון של פודליהתבנית:הערת שוליים ודי קליינע ארץ ישראל (=ארץ ישראל הקטנהתבנית:הערת שוליים).

שמה

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "מז'י" - בין, בוז כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

מיקומה

מז'יבוז' שוכנת בין שני העורצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה באוקראינה.

הסטוריה

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח אירופה והיא קיימת למעלה מאלף שנים. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות ליטא את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מפולין לליטא וחוזר חלילה.

בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות פולין. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'ובז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.

בשנת ת"ס כבשה מלכות פולין את העירתבנית:הערת שוליים. ובשנת תק"ו כבשה נסיכות וואהלין את העיר.

יהודים

בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה יהודים שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרתתבנית:הערת שוליים.

בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.

בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי יואל סירקיס - הב"ח זי"ע, שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל פולין. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות ישראל, וכונתה 'קהילת אורה של תורה'תבנית:הערת שוליים.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העירתבנית:הערת שוליים. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת יהודי מזיבוז' מדור לדור.

בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העיר.

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה' ו'קרן אור פני משה'תבנית:הערת שוליים.

פרעות ת"ח ות"ט חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי ימ"ש את העיר ורצחו הרבה יהודים. בשנת ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העירתבנית:הערת שוליים.

לאחר מספר שנים חזרו יהודים להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטזתבנית:הערת שוליים וכמו""צ כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.

הבעל שם טוב

בשנת ת"ק חיפש הבעל שם טוב היכן לגור. תלמידו ר' נחמן מהורדנקא כתב על-כך לאחיו, מו"צ העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב [הבעש"ט]] שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר נמירובתבנית:הערת שוליים שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השםתבנית:הערת שוליים, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי דגים בשפע לכבוד שבת"תבנית:הערת שוליים.

ואכן, באותה השנהתבנית:הערת שוליים. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת אדל, חתנו הרב יחיאל אשכנזיתבנית:הערת שוליים, עוזרו וספרו ר' צבי סופר ותלמידו בן לוויתו ר' זאב וולף קיצס. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

בזמן מגורי הבעש"ט בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה יהודים ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל הבעש"ט ולקבל את ברכתו.

באותו זמן הי' בית מדרשו של הבעש"ט בית המקדש של הדור ההואתבנית:הערת שוליים והבחינה הרוחנית של לוחות הברית שרתה בותבנית:הערת שוליים.