יצחק מדרוהוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יצחק מדראהביטש''', (נפטר בז' ניסן ה'תק"ד) נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת". | רבי '''יצחק מדראהביטש''', (נפטר בז' ניסן ה'תק"ד) נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת". | ||
היה תלמיד - חבר של הבעל שם טוב. הוא התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים נשמה נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי. | היה תלמיד - חבר של הבעל שם טוב. הוא התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים נשמה נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי. במסורת ה[[חב"דית]] מסופר כי [[הבעש"ט]] התבטא עליו שהוא [[צדיק]] הדור{{הערת שוליים|ראה בארוכה בתשורה לחתונת ווילשאנסקי-וויסמן, [[תשס"ח]].}}. | ||
היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, ובשבת היה אוכל הרבה.{{הערת שוליים|קובץ בית אהרן וישראל.}} | היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, ובשבת היה אוכל הרבה.{{הערת שוליים|קובץ בית אהרן וישראל.}} | ||
גרסה מ־21:39, 27 במאי 2010
רבי יצחק מדראהביטש, (נפטר בז' ניסן ה'תק"ד) נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת".
היה תלמיד - חבר של הבעל שם טוב. הוא התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים נשמה נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי. במסורת החב"דית מסופר כי הבעש"ט התבטא עליו שהוא צדיק הדור[1].
היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, ובשבת היה אוכל הרבה.[2]
היו לו קשרים תמידיים ואדוקים ביותר עם הבעל שם טוב. בין הקשרים שלו עם הבעש"ט, נמנו גם קשרים נסתרים, עליהם אנו מוצאים באחד מכתבי הגניזה החרסונית:
- ...והעצה לזה כי ביום הקדוש קודם תפילת נעילה יעשה יחוד, וגם אני אעשה אם ירצה ה', לכבוד קדושתו"..
באותם מכתבים, הבעל שם טוב מכנהו בתוארים מופלגים:
- הרב הקדוש והטהור, חד מבני עליה, איש אלוקים, לו דומיה תהילה".. [3]