משה קורדובירו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
[[הבעל שם טוב]] כותב {{הערת שוליים|באחד ממכתבי הגניזה החרסונית.}} כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק. במכתב אחר{{הערת שוליים|מכתב קנ"ו.}} הוא מפרט: | [[הבעל שם טוב]] כותב {{הערת שוליים|באחד ממכתבי הגניזה החרסונית.}} כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק. במכתב אחר{{הערת שוליים|מכתב קנ"ו.}} הוא מפרט: | ||
::::''באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר [[ | ::::''באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר ה[[מנגדים]] המחבלים מחבל יכרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד{{הערת שוליים|אולי צריך להיות:ר"ל - רחמנא ליצלן.}}, השיטה שהאין סוף ברוך הוא הוא [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין|מסבב]] ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית... | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] |
גרסה מ־04:55, 27 במאי 2010
הצדיק המקובל רבי משה קורדובירו, היה מקובל גדול, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד. שחי בתקופתו של האריז"ל.
כאשר הספיד אותו האריז"ל העלה עליו את הפסוק: איש כי ימות, ותית אותו על עץ, מכיון שאין בו שום חטא, עליך לתלות שמת בעטיו של אדם הראשון, שאכל מעץ הדעת, לולי זאת לא היה מת.[1]
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.[2]
הבעל שם טוב כותב [3] כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק. במכתב אחר[4] הוא מפרט:
- באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר המנגדים המחבלים מחבל יכרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד[5], השיטה שהאין סוף ברוך הוא הוא ממלא כל עלמין ומסבב ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית...
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשמ"א חלק ב'
- ↑ סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש שם.
- ↑ באחד ממכתבי הגניזה החרסונית.
- ↑ מכתב קנ"ו.
- ↑ אולי צריך להיות:ר"ל - רחמנא ליצלן.