ישראל יודקין: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) (←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097354/ דיון על הוספת כיתוב הי"ד] {{אינפו}}}} והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של [[מדינת ישראל]]. בזכות המאבק, האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה. | המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097354/ דיון על הוספת כיתוב הי"ד] {{אינפו}}}} והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של [[מדינת ישראל]]. בזכות המאבק, האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* סבו, | * סבו מצד אביו, הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] - נפטר 12 ימים לפניו. | ||
* אחיו, שאול יודקין. | * סבו מצד אמו, הרב [[מיכה שטיינמץ]]. | ||
* אחיו, ר' שאול יודקין. | |||
* אחיו, דובי יודקין. | * אחיו, דובי יודקין. | ||
גרסה מ־20:59, 6 באוגוסט 2024
ישראל הכהן יודקין (ה' סיון תשס"א - י"ד אייר תשפ"ד) שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל. התפרסם בזכות הכיתוב הי"ד על מצבתו.
תולדות חיים
נולד בערב חג השבועות תשס"א בכפר חב"ד לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מכפר חב"ד, והיה אחד מ-8 אחים.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים מאור מנחם ברחובות.
לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כסמ"פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם עם מחבלים ברצועת עזה.
בי"ד אייר תשפ"ד (פסח שני) בגיל 23, נרצח מירי צלף.
לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו. נשיא המדינה בוז'י הרצוג נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר. כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.
הי"ד
ביום השלושים' לפטירתו, ביקשו בני המשפחה ממשרד הביטחון לאשר לכתוב הי"ד על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, אך נענו בשלילה.
משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד[1].
בחודש סיון תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.
המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה[2] והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל. בזכות המאבק, האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה.
משפחתו
- סבו מצד אביו, הרב שניאור זלמן יודייקין - נפטר 12 ימים לפניו.
- סבו מצד אמו, הרב מיכה שטיינמץ.
- אחיו, ר' שאול יודקין.
- אחיו, דובי יודקין.
