יהודה לייב לוין (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד לאביו ר' טוביה באוסטרולנקה, [[פולין]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים המחתרתית]] ב[[רוסטוב]]. | נולד לאביו ר' טוביה באוסטרולנקה, [[פולין]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים המחתרתית]] ב[[רוסטוב]]. | ||
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[סרטוב]], והתפרנס ממסחר בשעונים. עם פרוץ המלחמה נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] | לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[סרטוב]], והתפרנס ממסחר בשעונים. עם פרוץ המלחמה נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת חדרים שהקיים ובעוון זה נשפט לעשר שנות מאסר. הוא נשלח לעבודה מפרכת במחנה סמוך לסרטוב בסלילת מסלולים למטוסים, אך כעבור ארבעה חודשים נקרא לחקירה, וכשטען בחקירה בגלל שהיה קצת מסוחרר בהשחה פרטית שהוא אזרח פולני שהגיע לא מזמן ל[[ברית המועצות]]{{הערה| הגיע באמת מפולין אך כמה שנים לפני }}.- שוחרר בנס. לאחר שחרורו ברח מסרטוב ויצא למסע ארוך ל[[סמרקנד]]. | ||
בהגיעו לסמרקנד נוכח במצב הקשה ששרר שם, כאשר המוני פליטים סבלו מרעב וממחלות, ביניהם יהודים וחסידים רבים, ורבים לא שרדו בתנאים הקשים והלכו לעולמם. הוא קם וייסד [[חברה קדישא]] שדאגה לאסוף את כל המתים היהודיים מבתי הרפואה בעיר ולהביאם לקבר ישראל, במקום לקברי אחים כנהוג עד אז. יחד איתו השתתפו במלאכה עוד חסידים, ביניהם ר' [[ישראל נח בלניצקי]], ר' [[אהרן יוסף בלניצקי]], ר' [[בנימין גורודצקי]], ר' [[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל גורביץ']] ועוד רבים, כשהוא מנהל ודואג לגייס תרומות למפעל. | בהגיעו לסמרקנד נוכח במצב הקשה ששרר שם, כאשר המוני פליטים סבלו מרעב וממחלות, ביניהם יהודים וחסידים רבים, ורבים לא שרדו בתנאים הקשים והלכו לעולמם. הוא קם וייסד [[חברה קדישא]] שדאגה לאסוף את כל המתים היהודיים מבתי הרפואה בעיר ולהביאם לקבר ישראל, במקום לקברי אחים כנהוג עד אז. יחד איתו השתתפו במלאכה עוד חסידים, ביניהם ר' [[ישראל נח בלניצקי]], ר' [[אהרן יוסף בלניצקי]], ר' [[בנימין גורודצקי]], ר' [[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל גורביץ']] ועוד רבים, כשהוא מנהל ודואג לגייס תרומות למפעל . | ||
לאחר מכן החליט שיש להתעסק לא רק עם המתים, אלא גם עם החיים - ויזם קבוצת נשים שתבקר חולים בכל רחבי סמרקנד ותדאג לשלומם והצלת חייהם. | לאחר מכן החליט בעצתו של ר' מענדל שיש להתעסק לא רק עם המתים, אלא גם עם החיים - ויזם קבוצת נשים שתבקר חולים בכל רחבי סמרקנד ותדאג לשלומם והצלת חייהם ואף העמיד אוכל לכל יהודי ודאג להפעלת מערכת שהצילה מאות ואלפיים. | ||
כמו כן ארגן [[תלמוד תורה]] בעיר החדשה של סמרקנד{{הערה|1=על פעילותו בסמרקנד ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=239&hilite= תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב]-רכג.}}. | כמו כן ארגן [[תלמוד תורה]] בעיר החדשה של סמרקנד{{הערה|1=על פעילותו בסמרקנד ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=239&hilite= תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב]-רכג.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־19:46, 25 ביולי 2024
הרב יהודה לייב לוין (תרס"א - כ"ז כסלו תשמ"ט) היה מפעילי חב"ד הבולטים בסמרקנד בימי מלחמת העולם השנייה. לאחר יציאתו מברית המועצות עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' טוביה באוסטרולנקה, פולין. בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים המחתרתית ברוסטוב.
לפני מלחמת העולם השנייה התגורר בסרטוב, והתפרנס ממסחר בשעונים. עם פרוץ המלחמה נעצר על ידי הק.ג.ב. באשמת חדרים שהקיים ובעוון זה נשפט לעשר שנות מאסר. הוא נשלח לעבודה מפרכת במחנה סמוך לסרטוב בסלילת מסלולים למטוסים, אך כעבור ארבעה חודשים נקרא לחקירה, וכשטען בחקירה בגלל שהיה קצת מסוחרר בהשחה פרטית שהוא אזרח פולני שהגיע לא מזמן לברית המועצות[1].- שוחרר בנס. לאחר שחרורו ברח מסרטוב ויצא למסע ארוך לסמרקנד.
בהגיעו לסמרקנד נוכח במצב הקשה ששרר שם, כאשר המוני פליטים סבלו מרעב וממחלות, ביניהם יהודים וחסידים רבים, ורבים לא שרדו בתנאים הקשים והלכו לעולמם. הוא קם וייסד חברה קדישא שדאגה לאסוף את כל המתים היהודיים מבתי הרפואה בעיר ולהביאם לקבר ישראל, במקום לקברי אחים כנהוג עד אז. יחד איתו השתתפו במלאכה עוד חסידים, ביניהם ר' ישראל נח בלניצקי, ר' אהרן יוסף בלניצקי, ר' בנימין גורודצקי, ר' שמואל גורביץ' ועוד רבים, כשהוא מנהל ודואג לגייס תרומות למפעל .
לאחר מכן החליט בעצתו של ר' מענדל שיש להתעסק לא רק עם המתים, אלא גם עם החיים - ויזם קבוצת נשים שתבקר חולים בכל רחבי סמרקנד ותדאג לשלומם והצלת חייהם ואף העמיד אוכל לכל יהודי ודאג להפעלת מערכת שהצילה מאות ואלפיים.
כמו כן ארגן תלמוד תורה בעיר החדשה של סמרקנד[2].
בשנת תש"ה יצא מרוסיה במסגרת הבריחה הגדולה דרך לבוב. משם הגיע למחנה העקורים ברגן בלזן, וכשנוכח שאין מסגרת של תלמוד תורה לילדים, ייסד שם תלמוד תורה. על כך זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי הריי"צ[3].
לאחר מכן עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. נמנה עם מתפללי בית הכנסת בעל התניא במאה שערים.
התחתן בשנית[4].עם מרת סימה חיה בת הרה"ח גבריאל זלקינד כגן
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו מרת סימה חיה-נפטרה בכ"ט תשרי תש"ס (בזיווג שני)
- בתו מרת נחמה רעיית הרב יוסף מאיר שטרסברג ראש כולל תפארת זקנים לוי יצחק כפר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זכרונותיו ביהדות הדממה, חלק א', ע' 205 ואילך
הערות שוליים
- ↑ הגיע באמת מפולין אך כמה שנים לפני
- ↑ על פעילותו בסמרקנד ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב-רכג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י', ע' רה.
- ↑ אשתו ובנו מזיווג ראשון נפטרו ברעב