אדם כי יקריב – הבדלי גרסאות

{{מקורות|}}

"'''אָדָם כִּי יַקְרִיב''' מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי ה'". כך נפתח [[ספר ויקרא]] שהוא ספר ה[[קרבנות]].

שלב ב. "שחיטה", היינו הוצאת ועקירת החיות הבהמית ורוח התאוה שבלבו, החדורה ומנוטת את מעשיו ופעולותיו הגשמיות, ועל ידי ה"שחיטה" נעקרת מלבו התאותנות, וכל מעשיו נעשים לשם שמים, ועוד יותר, מתקיים בו גם "[[בכל דרכיך דעהו]]".

שלב ג. ה"שריפה" באש האלקית היוקדת בלב כל יהודי, היא ה[[אהבה]] העזה שכל יהודי אוהב את ה', אשר "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה", ובשלב זה גם ה[[נפש הבהמית]] שבאדם "נשרפת" ונכללת ב[[אהבת ה']] הבוערת כאש, וכמו שכתוב: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וגו'", ואמרז"ל: "בשני יצריך" - שגם [[היצר הרע]] יזדכך ויתהפך מרע לטוב ויאהב את ה'.

===הרמז במיני הקרבנות===

עבודה זו של חינוך עצמי, צריכה להעשות בדיוק רב וכן בהתאמה מדוקדקת לכל אחד בהתאם לאופיו ומדותיו, וכמו שכתוב: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו וגו'" - אלו הם פרטי המדריגות והסוגים השונים של הנפשות הבהמיות הפועלות בבני אדם.