רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

רבי דובער שניאורי
שער ספר המאמרים של אדמו"ר האמצעי (תמונה ממנו לא נמצאת)
אדמו"ר האמצעי
לידה	ט' כסלו תקל"ד
	ליאזנא
פטירה	ט' כסלו תקפ"ח
	ניעז'ין
מקום פעילות	ליובאוויטש
השתייכות	חסידות חב"ד
רבותיו	אביו אדמו"ר הזקן
תלמידיו	חסידי חב"ד

רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (במקור באידיש דעֶר מיטעֶלעֶר רבי) (ט' בכסלו תקל"ד - ט' בכסלו תקפ"ח), הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן, הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי מאמרי חסידות. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו"ר השלישי של תנועת חב"ד, ה'צמח-צדק', לאדמו"ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"רים.

תולדות חיים

לידתו

לאחר 14 שנות נישואין בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו אדמו"ר הזקן לרבו, המגיד ממזריטש, להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות הכנסת אורחים יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק במה יזכה נער - את ארחו היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.

בשבת פרשת וישלח תקל"ג, השבת האחרונה בחייו של המגיד, סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של שלום בן זכר על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר הוואכנאכט (ליל ברית), ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).

לאחר שנה ביום ט' בכסלו תקל"ד, נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.

בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה.

בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של המגיד, כמו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.

חינוכו

עבור חינוכו שכר אביו אדמו"ר הזקן, מלמד מיוחד, מתלמידי המגיד שילמד את בנו תורה והדריכו כיצד לנהוג בילד. מלמד נוסף היה ר' אברהם מליעפלי.

כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.

בר מצווה

לחגיגת הבר-מצווה הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, לצורך החגיגות בוטל הכלל.

ביום הבר-מצווה - יום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת ברוך שפטרני בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון ד' בבות, גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.

לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "לעקאח" וכוסית "משקה", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.

לאחר תפילת מעריב התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר מאמר חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.

בשבת שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, בתפילת מנחה של שבת, מכיוון שהזמן של מנחה של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי בדביקות מיוחדת.

נישואיו

בשנת תקמ"ח, בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת שיינא, בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.

רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את מאמרי החסידות שיאמר אביו בחתונתו.

ואכן, בגלל שאדמו"ר הזקן השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין.

הדרכת צעירי החסידים

בשנת תק"נ, בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.

באותה שנה גם החל לשמש כ"מניח" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את המאמרים שאביו אמר.

קבלת הנשיאות

בעת הסתלקות אביו אדמו"ר הזקן ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג, שהה אדמו"ר האמצעי בעיר קרמנצ'וג, לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.

חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי אהרון מסטראשלה אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות".

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר חג השבועות תקע"ג עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע ההכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ליחידות. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

ליובאוויטש

תיאור העיירה ליובאוויטש

ערך מורחב – ליובאוויטש

המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום ח"י באלול תקע"ג. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי ישכר בער מליובאוויטש. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.

הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.

מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו רבי יהודה לייב, אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע"ה, כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.

חברון

ערך מורחב – בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון

בשנת תקפ"ג, עלו חסידי חב"ד לחברון, ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. בית כנסת זה הוא כיום בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.

מאסרו וגאולתו

מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין

ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי

בשנת תקפ"ה הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן אדמו"ר הזקן, בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי באיסרו חג הסוכות תקפ"ז למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום י' כסלו תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כחג הגאולה.

הסתלקותו

אוהל אדמו"ר האמצעי בניעז'ין

ערך מורחב – הסתלקות אדמו"ר האמצעי

לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת תקפ"ח שיהיו בה גזירות. לקראת חגי חודש תשרי תקפ"ח יצא מליובאוויטש לציון אביו בהאדיטש. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום ח' בכסלו. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

באור ליום רביעי ט' בכסלו שנת תקפ"ח התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה מאמר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין.

אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי מנחם נחום ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו

אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. הרבי ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות.

ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, אדמו"ר הצמח צדק: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות". בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות", וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק".

תורתו

אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל שבת, כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ביום כיפור היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה הנחות של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, אדמו"ר הזקן, עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו. מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה"ג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז"ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.

ספריו

חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאינו.

חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

הספרים שהודפסו על ידו

• סידור עם דא"ח וביאורי הזוהר ממאמרי אביו, אדמו"ר הזקן, שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי) (תקע"ו)
• קונטרס פוקח עורים - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת האידיש)
• שערי תשובה - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)
• דרך חיים - ח"ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט)
• נר מצוה ותורה אור, המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)
• אמרי בינה - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)
• עטרת ראש - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)
• שערי אורה - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב)
• תורת חיים - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי הרבי) (תקפ"ו)

הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו

• קונטרס בד קודש - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת מאסרו
• פירוש המילות (ספר) - ביאורים על התפילה
• פסקי דינים - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר
• מאמרי אדמו"ר האמצעי - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - תשמ"ה-תנש"א)
• מאמרים יקרים - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ק אדמו"ר הזקן.
• אגרות קודש - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז, אדמוה"א ואדמו"ר הצ”צ.

תקנותיו וחידושיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

היה הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות לכולל חב"ד באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי השד"רים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי המשולחים. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם.

ערך מורחב – מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי

אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד. בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על סוסים, כשברקע ה'קאפעליע' מנגנת, והאדמו"ר האמצעי מביט בהם. אחד מהרוכבים היה בנו הרב מנחם נחום, שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.

תואר פניו

אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין נשיאי חב"ד שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

באחת ההתוועדויות הזכיר הרבי את הוראת חז"ל שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי שמציירים בדמיון את תואר פניו; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל לגבי הקב"ה שהכניס את עצמותו בתורה), ועל ידי לימוד תורתו באופן של ראיה, הרי לא רק "כאילו הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו ממש!

משפחתו

• בנו הרב מנחם נחום.
• בנו הרב ברוך.
• בתו הרבנית שרה דרברמדיקר - נישאה להרב אליעזר דרבדמיקר בן הרב מאיר מפיקוב בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
• בתו הרבנית ביילא וולס - נישאה לרב יקותיאל זלמן ולס, בשנת תקס"ז.
• בתו הרבנית חיה מושקא שניאורסון - נישאה לאדמו"ר הצמח צדק, בה' כסלו תקס"ד.
• בתו הרבנית דבורה לאה טברסקי - נישאה ליעקב ישראל טברסקי, בו' שבט תקע"א.
• בתו הרבנית ברכה - נישאה לר' יונה מז'יטומיר, בי"ד שבט תקס"ח. גרו כל חייהם בליובאוויטש.
• בתו הרבנית מנוחה רחל - נישאה לרב יעקב כולי סלונים.
• בתו הרבנית אסתר מרים - לא ידוע פרטים אודותיה.
• בתו חיה שרה - נישאה בזיווג ראשון לרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב, בט"ו מנחם אב תקפ"ו. לאחר שבעלה נפטר בכ"ד אייר תקצ"ז, נישאה בזיווג שני לר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג, בן הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן), בשנת תר"ג.
• בתו הרבנית שטערנא פריידא.

לקריאה נוספת

• הרב שלום דובער לוין, "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית", הוצאת קה"ת, ניו יורק, תש"ע
• ספר התולדות - אדמו"ר האמצעי, חנוך גליצנשטיין, קה"ת.
• בית רבי, הרב חיים מאיר הילמן, קה"ת.
• מנחם זיגלבוים, אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, תשע"ג
• הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם
• הרב שלום דובער לוין, מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי
• דממה סוערת - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51

קישורים חיצוניים

• הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי - קובץ אודיו מחב"ד אינפו (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי - סיפור מאת מנחם זיגלבוים באתר חב"ד בישראל
• הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י, בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ
• ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: תמונות, מיקום
• "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי
• יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]
• יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה, באתר 'לחלוחית גאולתית'

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא