אברהם ישעיה שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו רבים מחסידי חב"ד מאיזורי המלחמה אל רוסיה האסייתית, רובם ל[[סמרקנד]], וכך גם רבים מחבריו ובני משפחתו של ר' אברהם ישעיה. אך הוא סירב בתוקף לעבור למקום חדש, בגלל החשש על שמירת ה[[שבת]] וחינוך ילדיו במקום לא ידוע, ונשאר בלנינגרד. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו רבים מחסידי חב"ד מאיזורי המלחמה אל רוסיה האסייתית, רובם ל[[סמרקנד]], וכך גם רבים מחבריו ובני משפחתו של ר' אברהם ישעיה. אך הוא סירב בתוקף לעבור למקום חדש, בגלל החשש על שמירת ה[[שבת]] וחינוך ילדיו במקום לא ידוע, ונשאר בלנינגרד. | ||
בתקופת המצור ה[[נאצים|נאצי]] על לנינגרד, סבלו רבים מתושביה מרעב איום, וגם הוא נחלש ברעב עד שבסוף נפטר בשבת קודש, [[כ"ג כסלו]] [[תש"ב]]. | בתקופת [[המצור על לנינגרד|המצור]] ה[[נאצים|נאצי]] על לנינגרד, סבלו רבים מתושביה מרעב איום, וגם הוא נחלש ברעב עד שבסוף נפטר בשבת קודש, [[כ"ג כסלו]] [[תש"ב]]. | ||
===לאחר פטירתו=== | ===לאחר פטירתו=== | ||
גרסה מ־00:28, 4 ביולי 2024
הרב אברהם ישעיה שפירא (? – כ"ג כסלו תש"ב) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ומחסידי חב"ד בלנינגרד.
תולדות חיים
נולד בקרלביץ' לאביו הרב יהודה לייב שפירא. למד בתומכי תמימים ליובאוויטש, שם נודע בהתמסרותו לעבודת התפילה והתקשרותו לרבי, אדמו"ר הרש"ב ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ.
התחתן עם רעייתו בלומה לבית טורובסקי. לאחר חתונתו במשך כמה שנים לא נולדו לו ילדים, ובשנת תרפ"ג בערך נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ שבירכו בילדים, ואכן נולדו לו בן ושלוש בנות.
בשנים הקשות של השלטון הקומוניסטי עבר, כמו רבים מהחסידים, ללנינגרד, שם היה קל יותר לשמור מצוות יחסית לערים הקטנות. נלחם במסירות נפש על חינוך ילדיו ולא הסכים בשום אופן לשלוח אותם לחינוך הקומוניסטי, למרות החוק המחייב זאת. כאשר הלשינו שכניו על ילדיו שאינם הולכים לבית הספר, שלח את ילדיו לבית הספר בימות החול בלבד, למרות הקשיים למלט אותם בשבתות וחגים. לאחר זמן קצר עבר דירה לאיזור אחר בעיר, והחליף את דירתו עם ר' פרץ מוצ'קין, למרות שהדירה הייתה קטנה ומוזנחת, כדי שלא יצטרך לשלוח את ילדיו לבתי הספר.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחו רבים מחסידי חב"ד מאיזורי המלחמה אל רוסיה האסייתית, רובם לסמרקנד, וכך גם רבים מחבריו ובני משפחתו של ר' אברהם ישעיה. אך הוא סירב בתוקף לעבור למקום חדש, בגלל החשש על שמירת השבת וחינוך ילדיו במקום לא ידוע, ונשאר בלנינגרד.
בתקופת המצור הנאצי על לנינגרד, סבלו רבים מתושביה מרעב איום, וגם הוא נחלש ברעב עד שבסוף נפטר בשבת קודש, כ"ג כסלו תש"ב.
לאחר פטירתו
זמן קצר אחר פטירתו, נפטרו ברעב גם אשתו, בנו יצחק וביתו שרה. שתי בנותיו הקטנות, רבקה ומוסיא, נותרו בחיים לבדן ועברו לבית רפואה ואחר כך לבית יתומים ממשלתי. בזכות החינוך החסידי השרשי שקיבלו, לא נטמעו בין הקומוניסטים למרות שטיפת המוח הקומוניסטית הקשה שעברו, וניסו למצוא דרך להיחלץ ולמצוא קרובי משפחה חב"דיים.
באחד הימים פגשו בהפתעה את ר' ברוך שיפרין, והוא נתן להם את הכתובת של בן דודם, ר' יצחק אייזיק קרסיק בסמרקנד. הם שמרו על הכתובת מכל משמר במשך כל תלאות המלחמה, ואחריה שלחו אליו מכתב לסמרקנד, ובזכותו הצליחו קרובי משפחתן לאתר את הבנות והביאו אותם לסמרקנד. קרובי משפחתן, ר' מנחם מענדל דוברבסקי ור' זלמן שמעון דבורקין לקחו אותם תחת חסותם, ומאוחר יותר יצאו מרוסיה והקימו משפחות חב"דיות.
משפחתו
- בנו, יצחק יעקב
- ביתו, שרה
- ביתו, רבקה - אשת ר' שלום דובער רסקין (לונדון), לונדון - נפטרה י"א סיון תשע"ד.
- ביתו, מוסיא - אשת ר' עובדיה שטרקס, לונדון - נפטרה כ"ה אדר א' תשפ"ד.
לקריאה נוספת
- יוסף קרסיק, גבורה יהודית במלכות הרשע, ע' 108 ואילך
- מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה, ע' 302 ואילך