גיוס בני הישיבות: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב=== | ===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב=== | ||
הרבי הרש"ב, קיבל תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקייץ תרל"ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא | הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקייץ תרל"ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.}}. | ||
==חסידים== | ==חסידים== |
גרסה מ־16:33, 30 ביוני 2024
דעת רבותינו נשיאינו
רקע
חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת תרל"ד, בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.
היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר.
תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב
הרבי הרש"ב, קיבל[1] תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקייץ תרל"ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק[2].
חסידים
הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי סטדרוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת תרמ"א, והיה בכלא במשך כשנתיים[3].
החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת תרמ"ח, והי' בכלא במשך שלוש שנים[4].
דעת הרבי
דעתו של הרבי בנושא זה הייתה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לוותר על עניין זה. למרות המעלה היתרה שראה הרבי בחיילים, ראה הרבי פעולה זהה בבחורי ישיבות.
לאחר מלחמת ששת הימים, כשהייתה אהדה לצבא, וחוגים מסוימים הסיתו נגד בחורים הישיבות, נכנס הרב צבי נריה ליחידות אצל הרבי[5], והרבי הביע את אי שביעות רצונו ממה שנעשה וביקש מהרב נריה למצוא דרך למחות נגד המסיתים[6].
בשנת תשל"ז[7], לאחר אמירת לחיים אמר הרבי: "ועל דרך זה בנוגע לצבא הרוחני, שזהו הרי ענין דלימוד התורה.... יהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו להגן על יהודים, ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה הרי זה גורע בהגנה."
כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי: "מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה, וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה."
הרבי על המפד"ל
בשנות המ"ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.
הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראש המפד"ל[8] הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.
גזירת הגיוס והוספה בלימוד התורה
בהתוועדות ט"ו בשבט תשל"א, השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס: "חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט"ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה." לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: "השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד."
מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור
- ↑ ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.
- ↑ ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.
- ↑ היחידות התקיימה בב' כסלו תשכ"ח
- ↑ הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה כפי שהעלה על הכתב הרב דרוקמן, לאחר היחידות.
- ↑ באחד ההתועדויות
- ↑ אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים