חב"דפדיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון קישור לפירושונים)
(←‏היסטוריה: הרחבה)
שורה 7: שורה 7:
[[קובץ:אינפופדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמליל האתר הראשון]]
[[קובץ:אינפופדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמליל האתר הראשון]]
חשיבות רבה העניק [[הרבי]] לעריכת ספרי ליקוטים וספרי מפתחות תורניים, כמו גם לפרוייקט ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] ולפרוייקט החב"די [[ספר הערכים חב"ד]].
חשיבות רבה העניק [[הרבי]] לעריכת ספרי ליקוטים וספרי מפתחות תורניים, כמו גם לפרוייקט ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] ולפרוייקט החב"די [[ספר הערכים חב"ד]].
כמו כן עודד הרבי הוצאת ספרים המלקטים את שמותיהם ותמונותיהם של תלמידי ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל, כמו הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] ובהמשך [[ספר התמימים]]. בדומה לכך זכה ליחס מיוחד אלבום [[ספר השלוחים]] בו תמונותיהם של שלוחי הרבי ומשפחותיהם וכן ממוסדות חב"ד ברחבי העולם.


כמו כן ידועה דעתו של הרבי בחשיבות ניצול ה[[טכנולוגיה]] ל[[קדושה]] ול[[הפצת המעיינות]]. כפי שאמר הרבי באירוע 'חנוכה לייב' בשנת [[תשנ"ב]], ששודר בשידור ווידאו לווייני ('[[סאטעלייט]]') ברחבי העולם: {{ציטוט|כיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"{{הערה|אבות סוף פרק ו.}}, מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, '''שתכליתם ומטרתם''' להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה.}}
כמו כן ידועה דעתו של הרבי בחשיבות ניצול ה[[טכנולוגיה]] ל[[קדושה]] ול[[הפצת המעיינות]]. כפי שאמר הרבי באירוע 'חנוכה לייב' בשנת [[תשנ"ב]], ששודר בשידור ווידאו לווייני ('[[סאטעלייט]]') ברחבי העולם: {{ציטוט|כיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"{{הערה|אבות סוף פרק ו.}}, מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, '''שתכליתם ומטרתם''' להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה.}}

גרסה מ־20:52, 28 ביוני 2024

סמל האתר הנוכחי

חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית בשפה העברית ברשת האינטרנט ובה 11,287 ערכים, שמטרתה העיקרית היא להפיץ ולהנגיש את תורת חסידות חב"ד לקהל הרחב.

חב"דפדיה פועלת באמצעות תוכנת מדיה-ויקי לאנציקלופדיות אינטרנטיות[1] ומביאה לפני הקורא את כל הידע הקיים על חסידות חב"ד, מנהיגיה ותורתה, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח. חב"דפדיה עוסקת גם בנושאים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד, וביהדות בכלל.

היסטוריה

סמליל האתר הראשון

חשיבות רבה העניק הרבי לעריכת ספרי ליקוטים וספרי מפתחות תורניים, כמו גם לפרוייקט האנציקלופדיה התלמודית ולפרוייקט החב"די ספר הערכים חב"ד.

כמו כן עודד הרבי הוצאת ספרים המלקטים את שמותיהם ותמונותיהם של תלמידי ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל, כמו הספר ליובאוויטש וחייליה ובהמשך ספר התמימים. בדומה לכך זכה ליחס מיוחד אלבום ספר השלוחים בו תמונותיהם של שלוחי הרבי ומשפחותיהם וכן ממוסדות חב"ד ברחבי העולם.

כמו כן ידועה דעתו של הרבי בחשיבות ניצול הטכנולוגיה לקדושה ולהפצת המעיינות. כפי שאמר הרבי באירוע 'חנוכה לייב' בשנת תשנ"ב, ששודר בשידור ווידאו לווייני ('סאטעלייט') ברחבי העולם:

כיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"[2], מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה.

עם עלייתם של אנציקלופדיות שיתופיות לרשת האינטרנט, בראשית שנות הסמ"כים, יזמו תלמידים בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, בתמיכה שקיבלו ממערכת אתר חב"ד אינפו, הקמת אנציקלופדיה חב"דית שיתופית ברשת האינטרנט.

חב"דפדיה הוקמה ביום כ"ד בסיוון תשס"ז עם 1000 ערכים. שמה הראשון היה 'אינפופדיה' על שם האתר חב"ד אינפו, שהעניק לה את חסותו[3].

מאז הקמתה חב"דפדיה נכתבת, משופרת ומופעלת בידי מתנדבים חסידי חב"ד כשביניהם רבנים, תלמידי ישיבות חב"ד ושלוחי הרבי מכל רחבי העולם. המתנדבים כותבים את הערכים, יוצרים את הגרפיקה המעטרת את האנציקלופדיה, וכן מסייעים בהגהה ובניטור התוכן מפני השחתות.

עם הקמת אתר חב"ד בישראל בשנת תש"ע על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בישראל, העניק לה גם הוא את חסותו.

פעילות

חב"דפדיה היא האנציקלופדיה האינטרנטית המתפתחת במהירות הגבוהה ביותר, ביחס לשאר האנציקלופדיות האינטרנטיות בארץ, מלבד ויקיפדיה עצמה, שעל פי הקונספט שלה בנויה חב"דפדיה.

כעת יש בחב"דפדיה 67,534 דפים שעברו 732,162 עריכות. 11,287 ערכים, מתוכם 5 מומלצים ו-4,687 משתמשים רשומים, מתוכם 109 משתמשים פעילים ו-10 מפעילי מערכת, האחראים על ניהול האתר.

באתרי אינטרנט ובעיתונות הכתובה פעמים רבות שואבים מידע וחומר מחב"דפדיה. כמו כן ערכים שלמים מחב"דפדיה מצוטטים באתרי ויקי שונים[4].

מבנה

הדמיית מחשב הפתוח על חב"דפדיה

מטרת חב"דפדיה היא לרכז את כל המידע בנושא חסידות חב"ד, בשפה פשוטה המובנת גם לאלו שאינם מתמצאים בעולמה של חסידות חב"ד, במושגים, בהיסטוריה ובאישים.

חב"דפדיה עוסקת בעיקר בערכים העוסקים בתורת החסידות, זאת לאור מענה מלך המשיח לבעל שם טוב שהתגלותו תלויה בהפצת מעיינות תורת החסידות חוצה[5].

בנוסף, עקב דברי הרבי על כך שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא לימוד ענייני גאולה ומשיח[6], ערכים בנושאים אלו תופסים מקום מרכזי ועיקרי בחב"דפדיה.

פורטלים

חב"דפדיה כוללת תשעה פורטלים מרכזיים בנושאים שונים הקשורים לחסידות חב"ד, ומאפשרים לקורא להתמקד בנושא מסויים לפי רצונו.

מיזמים

ערך מורחב – חב"דפדיה:מיזמים

מדי תקופה יוזמים העורכים בחב"דפדיה מיזמים של יצירה או העשרה של ערכים באנציקלופדיה החב"דית. המיזמים מתמקדים בנושאים שונים ביהדות ובחסידות, או ביצירה ובהעשרה של מספר מוגדר של ערכים. כך גם מתקיימים פרוייקטים ומיזמים בקשר לתאריכים מיוחדים בלוח השנה החב"די[7]. פעמים רבות המיזמים מתפרסמים באתרי החדשות החב"דיים בעת העבודה עליהם ולאחר השלמתם.

צוות האתר

סמליל האתר עד שנת תשס"ט

כאתר שיתופי, אין לאתר הנהלה וכל אחד יכול לערוך ולשפר את הערכים בחב"דפדיה. ישנם משתמשים שמקבלים הרשאת מפעילי מערכת וניתנה להם גם האפשרות למחוק דפים ועוד.

ועדה רוחנית

חב"דפדיה כפופה לוועדה רוחנית, המנווטת את דרך האתר. מתפקידיה של הועדה לקבוע את את התוכן והסגנון של חב"דפדיה ולהכריע במקרים של חילוקי דעות ועוד. עם זאת הוועדה אינה אחראית לתוכן האתר, בשל העובדה שחבריה לא בוחנים את תוכנם של הערכים הנכתבים ומתעדכנים ללא הרף על ידי המשתמשים.

נכון לשנת תשפ"ד, הוועדה הרוחנית של האתר מורכבת מהרבנים: הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב יוסף אברהם פיזם, הפועלים בחב"דפדיה בשיתוף עם מכון הלכה חב"ד.

בין חברי הועדה בעבר: הרב שלום יעקב חזן, הרב שניאור זלמן הרצל והרב שמואל קסלמן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. באמצעות התוכנה פועלים גם אנציקלופדיות גדולות כגון ויקיפדיה, ובגירסה המותאמת לציבור שומר מצוות המכלול ויקישיבה ועוד.
  2. אבות סוף פרק ו.
  3. אינפו-פדיה: 1000 ערכים באנציקלופדיה החב"דית. כ"ד סיון תשס"ז. באתר חב"ד אינפו.
  4. ראו ציטוטים מחב"דפדיה.
  5. ראו ערך אגרת הגאולה.
  6. שיחת הדבר מלכות תזריע מצורע תנש"א.
  7. לדוגמא ראו: התנופה בחב"דפדיה נמשכת: 120 ערכים חדשים מאז י"א ניסן. י' אייר תשפ"ב. באתר חב"ד אינפו.