המעמד הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־15:18, 28 ביוני 2024

כינוס המעמד הגדול הוא כינוס ארצי לכלל אנ"ש חסידי חב"ד בארץ, המתקיים משנת תשס"ב כל שנה בסמיכות לי"א ניסן. את הכינוס מארגן מטה משיח בארץ הקודש.

היסטוריה

בשנת תשס"ב, הרב שמואל הענדל רצה לארגן מפגן לרגל י"א ניסן, והוא פנה לרבי באגרות קודש והמכתב שיצא תאם בדיוק לשאלה. הוא החל בכינוס קטן באצטדיון יד אליהו^[^{דרוש מקור: אצטדיון קטן?]}.

בשנת תשס"ז, בעקבות ביקוש רב ובעקבות תשובת הרבי^[1]התקיים הכינוס באצטדיון בלומפילד, בהשתתפות 30,000 איש.

משנת תשע"ה, החל הארגון לערוך את הכנס במתכונת מיוחדת המיועדת בעיקר עבור חסידי חב"ד באה"ק כשהוא מכונה 'המעמד הגדול'. כנסים אלו נערכו בהיכל 'ארנה' בחולון, בהיכל הספורט 'יד אליהו' ובאיצטדיון בלומפילד בהשתתפות מרבית מאנ"ש. לקראת הכנס בשנת תשפ"ב, ביקשו בעיתון 'ישראל היום' להעניק מחווה לרגל מאה ועשרים שנה לרבי, ובחרו להפיק מוסף מרשים בהוצאת העיתון, שמוקדש כולו לרבי.

בעיתון הופיעו הפרזידנט מר יצחק הרצוג, הרבנים הראשיים לישראל, ואישי ציבור מכל גווני הקשת הישראלית.

תוכנית הכינוס

חודשים לפני הכינוס, מוגשת תוכניה מלאה וגדושה על מה שהולך להיות.

הכנס עצמו, מתקיים לאחר כנס ' יום צבאות ה' ', כשבתחילת המעמד מדבר המנחה, ולאחר מכן הקראת פרקו של הרבי במעמד האלפים על ידי אחד המשפיעים כשבסיום מכריז את הכרזת 'יחי'. נושא התוכנית משתנה משנה לשנה.

בכנס נואמים אישים חשובים, חברי כנסת, רבנים, לצד זמרים, ובמהלך הכנס מוקרנים קטעי וידאו מהרבי, על אנשים שמספרים על הקשר שלהם עם הרבי.

לכינוס מגיעים משלחת חברי בי"ד רבני חב"ד הרב משה הבלין והרב יוחנן גוראריה, לצד חשובי הרבנים וחברי מכון הלכה חב"ד הרב ברוך בועז יורקוביץ, הרב גדליה אקסלרוד, הרב ישעיהו הרצל, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב ישראל הלפרין, הרב יוסף חיים רוזנבלט, הרב ישראל הרשקוביץ ועוד רבים.

מקום הכינוסים במהלך השנים

תשס"ה: יד אליהו, תל אביב.
תשס"ו:
תשס"ז: איצטדיון בלומפילד^[2].
תשס"ח: אצטדיון רמת גן.
תשס"ט: פארק הירקון.
תש"ע: יד אליהו, תל אביב.
תשע"א:
תשע"ב: נאות קדומים
תשע"ג: פארק נחשונית - ראשון לציון.
תשע"ד: נאות קדומים.
תשע"ה: היכל ארנה - חולון
תשע"ו: יד אליהו, תל אביב.
תשע"ז: יד אליהו, תל אביב.
תשע"ח: היכל קבוצת שלמה, תל אביב.
תשע"ט: מנורה מבטחים, תל אביב.
תש"פ: בעקבות הקורונה האירוע התקיים בזום.
תשפ"א: 'בית החייל', תל אביב^[3].
תשפ"ב: 120 שנה: אצטדיון בלומפילד, תל אביב^[4].
תשפ"ג: היכל ארנה, ירושלים.
תשפ"ד: היכל ארנה, ירושלים.

רבנים ואישים שהשתתפו בכינוס

רבנים:

חברי כנסת:

זמרים:

אבי פיאמנטה.^[5]
ישי לפידות.
אוהד מושקוביץ.
ליפא שמלצר.
אהרן רזאל.
יעקב שוואקי.
יידל וורדיגר.
מענדי ג'רופי.
אודי דוידי.
מרדכי בן דוד.
להקת פרחי מיאמי.
ילד הפלא מידד טסה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ מאשר הנני קבלת מכתב מר"ח תמוז בצירוף העתק החוזה בשעה טובה ומוצלחת להפיץ היהדות ברוח ישראל סבא במחנם הט' ע"י יסוד ישיבה קדושה בה ילמדו תורה תמימה. ויהי רצון שתהי' התחלה בשעה טובה ומוצלחת, טובה בטוב הנראה והנגלה, ז.א. אשר יתמעטו הלוך ופוחת המניעות והקישוים האפשרים להיות להתפחות הענין הכי נעלה זה, ויתבסס המוסד הק' ויתפתח הן בכמות (מספר הלומדים בקדש) והן באיכות (רמת הלימודים) ומגלגלין זכות ליומין זכאין אשר נתקבל מכתב כת"ר בימים הסמוכים לימי י"ב וי"ג תמוז, גאולת רבינו נשיאנו ראש ישראל, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגופא בתר רישא אזיל
↑ בעקבות ברכתו של הרבי באגרות קודש.
↑ גם בשנה זו הגיעו קצת מחסידי חב"ד בגלל מגיפת הקורונה, והכינוס נערך בשידור חי.
↑ במעמד ענק של למעלה מ30 אלף איש!!
↑ בשנים המוקדמות יותר השתתף גם אחיו ר' יוסי פיאמנטה.

[1] מאשר הנני קבלת מכתב מר"ח תמוז בצירוף העתק החוזה בשעה טובה ומוצלחת להפיץ היהדות ברוח ישראל סבא במחנם הט' ע"י יסוד ישיבה קדושה בה ילמדו תורה תמימה. ויהי רצון שתהי' התחלה בשעה טובה ומוצלחת, טובה בטוב הנראה והנגלה, ז.א. אשר יתמעטו הלוך ופוחת המניעות והקישוים האפשרים להיות להתפחות הענין הכי נעלה זה, ויתבסס המוסד הק' ויתפתח הן בכמות (מספר הלומדים בקדש) והן באיכות (רמת הלימודים) ומגלגלין זכות ליומין זכאין אשר נתקבל מכתב כת"ר בימים הסמוכים לימי י"ב וי"ג תמוז, גאולת רבינו נשיאנו ראש ישראל, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגופא בתר רישא אזיל

[2] בעקבות ברכתו של הרבי באגרות קודש.

[3] גם בשנה זו הגיעו קצת מחסידי חב"ד בגלל מגיפת הקורונה, והכינוס נערך בשידור חי.

[4] במעמד ענק של למעלה מ30 אלף איש!!

[5] בשנים המוקדמות יותר השתתף גם אחיו ר' יוסי פיאמנטה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==היסטוריה==
-בשנת [[תשס"ב]], הרב [[שמואל הענדל]] רצה לארגן מפגן לרגל י"א ניסן, והוא פנה לרבי ב[[אגרות קודש]] והמכתב שיצא תאם בדיוק לשאלה. הוא החל בכינוס קטן באצטדיון יד אליהו{{מקור|סיבה=אצטדיון קטן?}}.
+בשנת [[תשס"ב]], הרב [[שמואל הענדל]] רצה לארגן מפגן לרגל י"א ניסן, והוא פנה לרבי ב[[אגרות קודש]] והמכתב שיצא תאם בדיוק לשאלה. הוא החל בכינוס קטן באצטדיון יד אליהו{{מקור|אצטדיון קטן?}}.
 בשנת [[תשס"ז]], בעקבות ביקוש רב ובעקבות תשובת הרבי{{הערה|מאשר הנני קבלת מכתב מר"ח תמוז בצירוף העתק החוזה בשעה טובה ומוצלחת להפיץ היהדות ברוח ישראל סבא במחנם הט' ע"י יסוד ישיבה קדושה בה ילמדו תורה תמימה. ויהי רצון שתהי' התחלה בשעה טובה ומוצלחת, טובה בטוב הנראה והנגלה, ז.א. אשר יתמעטו הלוך ופוחת המניעות והקישוים האפשרים להיות להתפחות הענין הכי נעלה זה, ויתבסס המוסד הק' ויתפתח הן בכמות (מספר הלומדים בקדש) והן באיכות (רמת הלימודים) ומגלגלין זכות ליומין זכאין אשר נתקבל מכתב כת"ר בימים הסמוכים לימי י"ב וי"ג תמוז, גאולת רבינו נשיאנו ראש ישראל, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגופא בתר רישא אזיל}}התקיים הכינוס באצטדיון בלומפילד, בהשתתפות 30,000 איש.