מצוות קניית עבד עברי: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
שורה 13: שורה 13:
[[אדמו"ר הצמח צדק]] כותב כי ישנם שני סוגים שונים בקרב [[יהודים]], ישנם כאלו הקרויים "זרע אדם", מפני שיש להם הדעת שהוא המבדיל בין אדם לבהמה, והדעת האמיתי היא ההרגשה כי חיות העולם ונשמתו היא הבורא, וכשדעת זו היא בחינת הרגשה והכרה ממשית כמו שהאדם מרגיש את חיות נפשו היא בחוש ממש כאשר מתעורר משנתו ורוח החיים שבו ניעורה ופועלת, - יהודים בדרגה זו קרויים "זרע אדם", ונשמותיהם היא מעולם האצילות, שם ההתגלות האלוקית היא בבחינת התגלות.  
[[אדמו"ר הצמח צדק]] כותב כי ישנם שני סוגים שונים בקרב [[יהודים]], ישנם כאלו הקרויים "זרע אדם", מפני שיש להם הדעת שהוא המבדיל בין אדם לבהמה, והדעת האמיתי היא ההרגשה כי חיות העולם ונשמתו היא הבורא, וכשדעת זו היא בחינת הרגשה והכרה ממשית כמו שהאדם מרגיש את חיות נפשו היא בחוש ממש כאשר מתעורר משנתו ורוח החיים שבו ניעורה ופועלת, - יהודים בדרגה זו קרויים "זרע אדם", ונשמותיהם היא מעולם האצילות, שם ההתגלות האלוקית היא בבחינת התגלות.  


לעומת זאת ישנם אנשים, שאכן משכילים אלוקות, אך אין השכלה זו אצלם בבחינת הרגשה. אנשים אלו קרויים "זרע בהמה", מכיון שחסר להם את בחינת הדעת היסודית, ושורש נשמותם הינו מעולמות [[בריאה]], [[יצירה]], או [[עשייה]], שכך הוא עולם הפירוד וההסתר, ולכן גם בחינת הדעת שלהם הוא בהסתר ואינו יוצא מהכח אל הפועל. לאנשים כאלו ישנם נסיונות קשים בעניני עולם הזה והנאותיו, המושכים אותם, וזאת מכיון שאינם משיגים כי האלוקות היא חיות הכל.
לעומת זאת ישנם אנשים, שאכן [[משכיל]]ים אלוקות, אך אין השכלה זו אצלם בבחינת הרגשה. אנשים אלו קרויים "זרע בהמה", מכיון שחסר להם את בחינת הדעת היסודית, ושורש נשמותם הינו מעולמות [[בריאה]], [[יצירה]], או [[עשייה]], שכך הוא עולם הפירוד וההסתר, ולכן גם בחינת הדעת שלהם הוא בהסתר ואינו יוצא מהכח אל הפועל. לאנשים כאלו ישנם נסיונות קשים בעניני עולם הזה והנאותיו, המושכים אותם, וזאת מכיון שאינם משיגים כי האלוקות היא חיות הכל.


בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.  
בפסוק התורה אומרת "כי תקנה", לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - "לפניהם". הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש"יקנה", לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו.  


הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אח"כ ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה][אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אח"כ ירדו לבחינת העולמות [[אבי"ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי"ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
39,916

עריכות