המעמד הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==מקום הכינוסים במהלך השנים== | ==מקום הכינוסים במהלך השנים== | ||
* | * [[תשס"ה]]: יד אליהו, [[תל אביב]]. | ||
* | * [[תשס"ו]]: | ||
* | * [[תשס"ז]]: איצטדיון בלומפילד{{הערה|בעקבות ברכתו של הרבי באגרות קודש.}}. | ||
* | * [[תשס"ח]]: אצטדיון [[רמת גן]]. | ||
* | * [[תשס"ט]]: פארק הירקון. | ||
*תשע" | * [[תש"ע]]: יד אליהו, תל אביב. | ||
*תשע" | * [[תשע"א]]: | ||
*תשע"ז: יד אליהו, תל אביב | * [[תשע"ב]]: | ||
*תשע" | * [[תשע"ג]]: פארק נחשונית. | ||
*תשע" | * [[תשע"ד]]: נאות קדומים. | ||
* | * [[תשע"ה]]: | ||
* | * [[תשע"ו]]: יד אליהו, [[תל אביב]]. | ||
* | * [[תשע"ז]]: יד אליהו, [[תל אביב]]. | ||
* | * [[תשע"ח]]: היכל קבוצת שלמה, [[תל אביב]]. | ||
* | * [[תשע"ט]]: מנורה מבטחים, [[תל אביב]]. | ||
* [[תש"פ]]: בעקבות ה[[קורונה]] האירוע התקיים בזום. | |||
* [[תשפ"א]]: 'בית החייל', [[תל אביב]]. | |||
* [[תשפ"ב]]: 120 שנה: אצטדיון בלומפילד, [[תל אביב]]{{הערה|במעמד ענק של למעלה מ30 אלף איש!!}}. | |||
* [[תשפ"ג]]: היכל ארנה, [[ירושלים]]. | |||
* [[תשפ"ד]]: היכל ארנה, [[ירושלים]]. | |||
==רבנים ואישים שמשתתפים בכינוס== | |||
'''רבנים''': | '''רבנים''': | ||
*הרב [[שלום דובער הנדל]]. | *הרב [[שלום דובער הנדל]]. | ||
| שורה 48: | שורה 54: | ||
*הרב [[שמעון ויצהנדלר]]. | *הרב [[שמעון ויצהנדלר]]. | ||
*הרב מוטי גל. | *הרב מוטי גל. | ||
*הרב חיים אשכנזי. | *הרב [[חיים אשכנזי]]. | ||
*הרב משה אסמן. | *הרב [[משה אסמן]]. | ||
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]]. | *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]]. | ||
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]. | *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]. | ||
גרסה מ־21:07, 27 ביוני 2024
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
כינוס המעמד הגדול הוא כינוס ארצי לכלל אנ"ש חסיד חב"ד בארץ, המתקיים משנת תשס"ב, מידי שנה בסמיכות לי"א ניסן. את הכינוס מארגן מטה משיח בארץ הקודש.
היסטוריה
בשנת תשס"ב, הרב שלום דובער הענדל רצה לארגן מפגן לרגל י"א ניסן. הוא פנה לרבי באגרות קודש והמכתב שיצא תאם בדיוק למה שביקש. הוא התחיל בכינוס קטן באצטדיון יד אליהו.
בשנת תשס"ז, בעקבות ביקוש רב ובעקבות תשובת הרבי[1]התקיים הכינוס באצטדיון בלומפילד, בהשתתפות 30,000 איש.
משנת תשע"ה, החל הארגון לערוך את הכנס במתכונת מיוחדת המיועדת בעיקר עבור חסידי חב"ד באה"ק כשהוא מכונה 'המעמד הגדול'. כנסים אלו נערכו בהיכל 'ארנה' בחולון, בהיכל הספורט 'יד אליהו' ובאיצטדיון בלומפילד בהשתתפות מרבית מאנ"ש.
לקראת הכנס בשנת תשפ"ב, ביקשו בעיתון 'ישראל היום' להעניק מחווה לרגל מאה ועשרים שנה לרבי, ובחרו להפיק מוסף מרשים בהוצאת העיתון, שמוקדש כולו לרבי.
בעיתון הופיעו הפרזידנט מר יצחק הרצוג, הרבנים הראשיים לישראל, ואישי ציבור מכל גווני הקשת הישראלית.
תוכנית הכינוס
חודשים לפני הכינוס, מוגשת תוכניה מלאה וגדושה על מה שהולך להיות.
הכנס עצמו, מתקיים לאחר כנס ' יום צבאות ה' ', כשבתחילת המעמד מדבר המנחה, ולאחר מכן הקראת פרקו של הרבי במעמד האלפים על ידי אחד המשפיעים כשבסיום מכריז את הכרזת 'יחי'. נושא התוכנית משתנה משנה לשנה.
בכנס נואמים אישים חשובים, חברי כנסת, רבנים, לצד זמרים, ובמהלך הכנס מוקרנים קטעי וידאו מהרבי, על אנשים שמספרים על הקשר שלהם עם הרבי.
לכינוס מגיעים משלחת חברי בי"ד רבני חב"ד הרב משה הבלין והרב יוחנן גוראריה, לצד חשובי הרבנים וחברי מכון הלכה חב"ד הרב ברוך בועז יורקוביץ, הרב גדליה אקסלרוד, הרב ישעיהו הרצל, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב ישראל הלפרין, הרב יוסף חיים רוזנבלט, הרב ישראל הרשקוביץ ועוד רבים.
מקום הכינוסים במהלך השנים
- תשס"ה: יד אליהו, תל אביב.
- תשס"ו:
- תשס"ז: איצטדיון בלומפילד[2].
- תשס"ח: אצטדיון רמת גן.
- תשס"ט: פארק הירקון.
- תש"ע: יד אליהו, תל אביב.
- תשע"א:
- תשע"ב:
- תשע"ג: פארק נחשונית.
- תשע"ד: נאות קדומים.
- תשע"ה:
- תשע"ו: יד אליהו, תל אביב.
- תשע"ז: יד אליהו, תל אביב.
- תשע"ח: היכל קבוצת שלמה, תל אביב.
- תשע"ט: מנורה מבטחים, תל אביב.
- תש"פ: בעקבות הקורונה האירוע התקיים בזום.
- תשפ"א: 'בית החייל', תל אביב.
- תשפ"ב: 120 שנה: אצטדיון בלומפילד, תל אביב[3].
- תשפ"ג: היכל ארנה, ירושלים.
- תשפ"ד: היכל ארנה, ירושלים.
רבנים ואישים שמשתתפים בכינוס
רבנים:
- הרב שלום דובער הנדל.
- הרב דוד נחשון.
- הרב אלעזר קעניג.
- הרב יוסף יצחק וילאשנסקי.
- הרב שמעון ויצהנדלר.
- הרב מוטי גל.
- הרב חיים אשכנזי.
- הרב משה אסמן.
- הרב ברוך בועז יורקוביץ.
- הרב ישראל הרשקוביץ.
חברי כנסת:
- מיכאל בן-ארי.
- שמחה רוטמן.
- איתמר בן גביר.
- נפתלי בנט.
זמרים:
- אבי פיאמנטה[4].
- ישי לפידות.
- אוהד מושקוביץ.
- ליפא שמלצר.
- אהרן רזאל.
- יעקב שוואקי.
- יידל וורדיגר.
- מענדי ג'רופי.
- אודי דוידי.
- מרדכי בן דוד.
- פרחי מיאמי.
- ילד הפלא מידד טסה.
קישורים חיצוניים
"לתת לרבי מתנה בלב שלם": היחס המיוחד של הרבי לילדים 
הערות שוליים
- ↑ מאשר הנני קבלת מכתב מר"ח תמוז בצירוף העתק החוזה בשעה טובה ומוצלחת להפיץ היהדות ברוח ישראל סבא במחנם הט' ע"י יסוד ישיבה קדושה בה ילמדו תורה תמימה. ויהי רצון שתהי' התחלה בשעה טובה ומוצלחת, טובה בטוב הנראה והנגלה, ז.א. אשר יתמעטו הלוך ופוחת המניעות והקישוים האפשרים להיות להתפחות הענין הכי נעלה זה, ויתבסס המוסד הק' ויתפתח הן בכמות (מספר הלומדים בקדש) והן באיכות (רמת הלימודים) ומגלגלין זכות ליומין זכאין אשר נתקבל מכתב כת"ר בימים הסמוכים לימי י"ב וי"ג תמוז, גאולת רבינו נשיאנו ראש ישראל, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגופא בתר רישא אזיל
- ↑ בעקבות ברכתו של הרבי באגרות קודש.
- ↑ במעמד ענק של למעלה מ30 אלף איש!!
- ↑ בשנים המוקדמות יותר השתתף גם אחיו ר' יוסי פיאמנטה.